רחבעם זאבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגבולות אושוויץ |
|||
שורה 95:
צירופה של מולדת לממשלה ומינויו של רחבעם זאבי כשר הביאו למחאה מכיוון מחנה ה[[פוליטיקה של ישראל|שמאל]], ולוו בסדרת כתבות לא מחמיאה מצד העיתונות. אחת מהן הייתה כתבת התחקיר של [[רונאל פישר]] מקיץ 1991 שפורסמה בעיתון "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]" ושמה "החייל האמיץ רחבעם". הכתבה שהתבססה על ראיונות עם כמה מיריביו של זאבי טענה לכאורה כי אישיותו של זאבי בעייתית. הכתבה פקפקה בעברו הצבאי של זאבי, בכישוריו הצבאיים ובתרומתו לצה"ל, בהתנהלותו בקרבות [[מלכיה]] ו[[קרב תל מוטילה|תל מוטילה]] ובהבאת עיתונאים וזמרים לצפות ב[[ארץ המרדפים|מרדף]] ראוותני בבקעת הירדן ועוד. זמן מה לאחר מכן התפרסמה בעיתון [[ידיעות אחרונות]] עצומה בשם "עצומת גנדי" שעליה חתמו מבכירי קציני צה"ל בעבר ובהווה בראשם [[יצחק רבין]], [[חיים בר-לב]] ו[[מוטה גור]]. בלשון העצומה נאמר כי אמנם רוב החותמים אינם שותפים לדרכו הפוליטית של זאבי אך דוחים מכל וכול את כתבת ההכפשה שמשכתבת את העבר הצבאי של זאבי.
זאבי התפטר בינואר 1992 מממשלת שמיר (יחד עם השר [[יובל נאמן]], ראש מפלגת [[התחיה]]), עקב התנגדותו ל[[ועידת מדריד]].
{{ש}} ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת ה-13]] עלתה מולדת ל-3 מנדטים, אך עקב סכסוכים בינו לבין שני החכי"ם האחרים של הסיעה [[שאול גוטמן]] ו[[יוסף בא גד]] התפצלה לשלוש סיעות יחיד במהלך הכהונה, החכי"ם בא-גד וגוטמן ניהלו מדיניות עצמאית משל עצמם. בתקופת [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת רבין]], שבה נחתמו [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] ו[[הסכמי אוסלו]], היה זאבי בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמים. הוא היה מבין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת הסכמי אוסלו נטל חלק פעיל בעצרות עם ובהפגנות כנגד מדיניות הממשלה, בין השאר בעצרת הימין שהתקיימה ב[[כיכר ציון]] ובה כינה את ממשלת רבין '''"ממשלת מינכן היהודית"'''.{{הערה|1=בין השאר, אמר בנאום שנשא: {{ציטוט|תוכן="זו ממשלה לא שפויה שהחליטה לאבד את מדינת ישראל לדעת, והיא מובילה יחד עמה את עם ישראל להתרסקות. היא ויתרה על האדמה ועל המים, על שרידי העבר ועל סיכויי העתיד; ממשלה לא שפויה שמשחררת בסיטונות רוצחים ורוצחות, כדי לחלות את פניו של הרוצח והשקרן מעזה, ממשלה לא שפויה שמכווצת את ישראל
}} עם זאת, זאבי גינה בחריפות את [[רצח יצחק רבין]], וביכה את מותו במאמר בשם '''חבר ויריב'''. מולדת הייתה באופוזיציה גם בתקופת [[ממשלת ישראל העשרים ושש|ממשלת פרס]], שהוקמה לאחר רצח רבין.
| |||