הסימפוניה התשיעית (מן העולם החדש) של דבוז'אק – הבדלי גרסאות

היצירה נפתחת באדג'ו חרישי, הנקטע בתרועת קרנות בטוניקה. התרועה מתחילה בספורצנדו ויורדת מיד לפיאניסימו. הנושא עובר מ[[כלי מיתר]] אל [[כלי נשיפה מעץ]], אך נקטע כבר בתיבה התשיעית במטחי [[הוראות ביצוע מוזיקליות|פורטיסימו]] קצרים ומקוטעים, היוצרים מתח לקראת הבאות. החלילים והאבובים ממשיכים ב[[תאוריית המוזיקה - מונחים|סטקטו]] מהיר, שוב [[הוראות ביצוע מוזיקליות|פיאנו]], על רקע [[תאוריית המוזיקה - מונחים|טרמולו]] חרישי בוויולות, שאליהן מצטרפים שאר כלי המיתר. המבוא מסתיים בתיבה 22 בטרמולו של הכינורות והוויולות, העובר בבת אחת מ-4/8 ל-2/4 ומאדג'ו לאלגרו מולטו. הנושא עובר בחילופין מהירים בין [[כלי נשיפה ממתכת]], כלי נשיפה מעץ וכלי מיתר, ומסימן המקום 2 הוא דועך בהדרגה עד לפיאניסיסימו בהכנה לכניסת הנושא השני בסימן 3, בסולם סול מינור. לנושא זה, המופיע תחילה בחלילים ובאבובים ובהמשך בכלי המיתר, אופי ברור של [[מחול עממי]] [[צ'כיה|צ'כי]]. בסימן 5 מופיע הנושא השלישי בחליל סולו, בסולם סול מז'ור, עובר לכלי המיתר ומגיע לשיא ברצף [[אקורד]]ים בפורטיסימו בכל כלי התזמורת שהמשכו, לאחר סימן החזרה בפיתוח סוער בכלי המיתר והנשיפה לסירוגין, משובץ בתרועות קרן וחצוצרה. בסימן 10 חלים שינויי [[סולם (מוזיקה)|סולמות]], ממי מינור לסי מז'ור וממנו אל לה במול מז'ור, עד לחזרה בסימן 13 אל סולם מי מינור המקורי. בו מסתיים הפרק. בספרו "רבגוניותה של המוזיקה" מערער [[ליאונרד ברנשטיין]] על הניסיונות למצוא בסימפוניה "מן העולם החדש" אופי אמריקאי ומוצא בפרק זה דמיון רב לסימפוניה הראשונה של [[יוהנס ברהמס|ברהמס]], שהשפיע רבות על דבוז'אק.(עמ' 136). ברנשטיין מציין, כי השימוש ב[[סינקופה|סינקופות]], המזכיר לכאורה מוזיקה אמריקאית, מופיע לא רק אצל ברהמס, אלא גם אצל [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] ועוד. גם הנטייה לייחס אופי [[אינדיאני]] למוזיקה המבוססת על [[סולם (מוזיקה)|סולם פנטטוני]] כושלת, משום שהשימוש בסולם זה רווח גם במוזיקה עתיקה של עמים אחרים וב[[מוזיקה כנסייתית]] [[מזמור גרגוריאני|גרגוריאנית]], מה גם שבהמשך הוא מוסיף עוד טון לסולם הפנטטוני ובכך חוזר לסולם המז'ורי{{הערה|1=רבגוניותה של המוזיקה עמ' 137-9}}.