נין ג'וטסו – הבדלי גרסאות

| שם = נינגנין ג'יטסווטסו

'''נין ג'וטסו''', או '''נינג'יטסו''' ('''忍術''') הוא שם כולל לקובץ [[ע|מיומנויות לחימה]] שהתגבשו בהשראת לוחמים [[יפן|יפנים]] הקרויים במערב "[[נינג'ה|נינג'ות]]". אלו היו פעם לוחמים שהשתייכו לקבוצות שונות והתמחו באמנויות לחימה שונות, ביניהן מיומנויות [[ריגול]]. אמנויות לחימה אלו עסקו באספקטים קרביים, לצד אספקטים לא-קרביים ופילוסופיים.

בית הספר הגדול והידוע ביותר לנינגלנין ג'יטסווטסו הוא "[[בוג'ין קאן]]" (bujinkan), בראשותו של [[מאסאקי האצומי|מאסאקי האצוּמי]], הסוֹקֵה (ראש שיטה) ה-34 בשושלת ראשי שיטות הנינגהנין ג'יטסווטסו. האצומי קיבל את אוסף השיטות מ[[טושיצוגו טאקמאצו]], וישנם עוד שני בתי ספר רשמיים ומכובדים שיצאו מטאקמאצו: [[ג'ינן קאן|גִ'ינֶן קאן]], בית ספרו של מנקה ו[[גנבוקאן|גֶנבּוֹקאן]], בית ספרו של טנמורה. בתי ספר אלו מאחדים תשע שיטות (רִיוּ) אשר הועברו בירושה לטאקמאטצו.

ל[[ישראל]] מקום חשוב בהיסטוריה המודרנית של הנינגהנין ג'יטסווטסו. המערביים הראשונים אשר נחשפו ל[[אמנות לחימה]] זו היו [[דורון נבון]] ו[[דני וקסמן]], שני ישראלים שהגיעו ליפן בתחילת [[שנות ה-60]] במטרה ללמוד [[ג'ודו]]. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל התואר [[שיהאן]] (תואר כבוד שפירושו מומחה או בכיר). בשנת [[2006]] מאסטר [[דייוויד חליוה]] הביא לישראל את שיטת השאדו, המשלבת נינגנין ג'יטסווטסו והגנה עצמית.

הנינגהנין ג'יטסווטסו בעולם עבר שינויים רבים ובמקומות מסוימים התעדן. בישראל ישנם מורים מבוג'ין קאן ומ[http://www.akban.org/hebrew/about אקבן] המשמרים את צורת העבודה והתובנות הקרביות של הנינגהנין ג'יטסווטסו המסורתי.

* [http://www.akban.org/hebwiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:_%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%27%D7%99%D7%98%D7%A1%D7%95 פורטל טכניקות נינג'יטסו] טכניקות נינגנין ג'יטסווטסו וקאטות מסודרות בוויקי סמנטית עם וידאו - אקבן