דווייט אייזנהאואר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאוניברסיטה פרטית |
|||
שורה 167:
=== נשיא אוניברסיטת קולומביה והמפקד העליון של נאט"ו ===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-14059-0018, Berlin, Oberbefehlshaber der vier Verbündeten.jpg|ממוזער|המפקדים העליונים של ארבע המעצמות ב-5 ביוני 1945, בברלין: [[ברנרד לו מונטגומרי]], אייזנהאואר, [[גאורגי ז'וקוב]] ו[[ז'אן דה לאטר דה טסיני]]]]
בשנת [[1948]] נבחר אייזנהאואר לנשיא [[אוניברסיטת קולומביה]], [[אוניברסיטה פרטית]] ב[[ניו יורק]]. תקופת נשיאותו של אייזנהאואר באוניברסיטה תוארה כבלתי מתאימה לאף אחד מן הצדדים.{{הערה|1= Ambrose (1983). Eisenhower, ch. 24}} במהלך השנה הוציא אייזנהאואר לאור [[ספר זיכרונות]] בשם "מסע לשחרור אירופה". הביקורות שנכתבו על הספר החשיבו אותו כאחד מספרי הזיכרונות הצבאיים המשובחים ביותר, והוא זכה להצלחה כלכלית גדולה. רווחיו של אייזנהאואר על הספר גדלו באופן ניכר לאחר החלטה חסרת תקדים של [[מחלקת האוצר של ארצות הברית]] כי הוא איננו סופר מקצועי ולפיכך הוא נדרש לשלם שיעורי מס נמוכים יחסית; החלטה זו חסכה לו כ-400 אלף דולר.{{הערה|1=Pietrusza, David, 1948: Harry Truman's Victory and the Year That Transformed America, Union Square Punlishing, 2011, pg. 201}}
במהלך תקופת נשיאותו באוניברסיטת קולומביה היה פעיל אייזנהאואר ב[[המועצה ליחסי חוץ|מועצה ליחסי חוץ]] (CFR) ועמד בראש קבוצת מחקר שניתחה את ההשפעות הצבאיות והפוליטיות של תוכנית מרשל, וכן הקים את [[האספה האמריקנית]] שהייתה "חזונו של אייזנהאואר בדבר מרכז תרבותי אדיר שבו מנהיגים מתחומים שונים יוכלו להיפגש מעת לעת ולדון ולהסיק מסקנות בנוגע לבעיות הפוליטיות והחברתיות". אחד מכותבי הביוגרפיה עליו, [[בלנץ' קוק]], הציע שתקופה זו היוותה את "החינוך הפוליטי של הגנרל אייזנהאואר". בנוסף, בתקופה זו נחשף אייזנהאואר לניתוחים כלכליים שונים שהיוו את היסוד להבנותיו במדיניות הכלכלית לאחר מכן.
| |||