תקיפת המטכ"ל הסורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רקע: הגהה |
|||
שורה 34:
בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים היה מצב כוחות צה"ל בחזיתות חמור וחיל האוויר נדרש לרכז מאמץ ולסייע בתקיפת שטף כוחות הקרקע המצרי והסורי שזרמו לחזית ולהשהות את המשימות המתוכננות של השמדת סוללות [[טיל קרקע אוויר|טילי קרקע אוויר]] הדרושות ליצירת חופש פעולה באוויר. בימים אלה הועלה החשש ש[[ירדן]] תצטרף למלחמה ותפתח חזית שלישית (כפי שהיה ב[[מלחמת ששת הימים]]), או שתשלח חיל משלוח שיתקוף את ישראל תוך חבירה ל[[צבא סוריה]] מצפון. מלבד הקושי בחזית, שיגר הצבא הסורי במשך שלושה לילות רקטות [[פרוג-7|פרוג]] ככל הנראה עקב כישלון ניסיונותיהם של מטוסים סוריים לפגוע במטרות בעומק ישראל. התקפת רקטות הפרוג גרמו לנפגעים ולנזק. כתוצאה ממטח פרוגים בבסיס חיל האוויר [[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]] נהרג טייס [[סקייהוק]] ונפצעו חיילים נוספים. כן נפלו רקטות פרוג על יישובים סמוכים כגון [[מגדל העמק]] ו[[קיבוץ גבת]].
לפיכך החליטה [[ממשלת ישראל]], חרף הצורך הדחוף ב[[סיוע אווירי]] לכוחות הקרקע, ליזום תקיפה אווירית נגד מטרה אסטרטגית וסמלית בעומק סוריה, להרתיע בכך את [[המלך חוסיין]] מהצטרפות למלחמה, ולאותת לסוריה כי המשך הלחימה עתיד לגבות ממנה מחיר כבד, וכי שיגור רקטות הפרוג
לאחר התלבטות בין מספר יעדים אסטרטגיים בעומק סוריה הוחלט לתקוף את בניין המטה הכללי ואת מפקדת חיל האוויר השוכנים בלב [[דמשק]], והמוקפים במערך הגנה אווירית צפוף מאוד וכן את [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] באל-חמה, הסמוכה לדמשק. בתחילה התנגדה לכך [[ראש ממשלת ישראל]], [[גולדה מאיר]], מחשש שישראל תצטייר בעולם כמי שתוקפת מרכזי אוכלוסייה אזרחית, אולם לבסוף אישרה את התקיפה לנוכח המרחק המספיק בין המפקדות לבין בנייני המגורים הסמוכים, שמקטין את הסיכוי לפגיעה באזרחים.
בבוקר יום התקיפה השמיד חיל האוויר [[מכ"ם]] גילוי אווירי ב[[ג'בל ברוך]] שב[[לבנון]], ששימש את [[חיל האוויר הסורי]], ובכך איפשר תכנון נתיב כניסה בטוח יותר שחוצה את גבול סוריה-לבנון מזרחה לכוון דמשק.
== מהלך התקיפה ==
| |||