|
שומשום עשוי מטחינה
{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Sesamum indicum.jpg|מרכז|230px|שתילי שומשום]]
[[קובץ:שומשום צעיר מבט מקרוב.JPG|שומשום צעיר מבט מקרוב|230px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[צינוראים]]
|משפחה=[[שומשומיים]]
|סוג=[[שומשום (סוג)]]
|מין=שומשום
|שם מדעי=Sesamum indicum
}}
'''שֻׁמְשֹׁם''' (בשין '''ימנית'''{{הערה|1=[http://hebrew-terms.huji.ac.il/ מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית]}}, בשפת הדיבור: '''סוּמְסוּם'''; [[שם מדעי]]: ''Sesamum indicum'') הוא [[צמח חד-שנתי]] הגדל בעיקר ב[[בורמה]], [[הודו]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[אתיופיה]]. פרחיו בצבע צהוב. זרעי השומשום מהם האדם ניזון מצויים בתוך תרמיל. מזרעי השומשום מפיקים (בין היתר) [[טחינה]].
צמח השומשום עמיד מאוד לתנאי יובש ו[[בצורת]] ויכול לשגשג בתנאים שלא מאפשרים גידולים אחרים, ומסיבה זו נפוץ גידולו במקומות חמים ויבשים.
מאחר שזרעי השומשום קטנים ושטוחים, קשה מאוד לייבש אותם בכמויות גדולות, שכן הם יוצרים מחסום לתנועת אוויר. מסיבה זו נהוג לאחסן אותם בתנאי [[לחות]] נמוכים ומבוקרים לאחר הקטיף.
קיימים שני גוונים טבעיים של זרעי שומשום: צהוב בהיר הוא המוכר ביותר והשחור הנפוץ בארצות [[המזרח הרחוק]] ומשמש בהכנת [[סושי]] וסלטים אסייתים.
קיימים עוד גוונים לא טבעיים: לבן הקלוף בשיטות שונות, ירוק המצופה במעטה של [[ואסאבי]] וצהוב המצופה במעטה של [[קארי (תבלין)|קארי]].
בעבר גידלו שומשום גם בישראל כשה[[מכס]] על מוצרי ייבוא היה גבוה מאוד.
==שומשום כמזון==
| 