שומשום

מין של צמח ממשפחת השומשומיים

שֻׁמְשֹׁם (בשין ימנית[1], בשפת הדיבור: סוּמְסוּם[2]; שם מדעי: Sesamum indicum) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת השומשומיים. השומשום הוא גידול השמן הראשון בעולם, ותורבת לפני כ-5,500 שנה בתת היבשת ההודית ממין הבר Sesamum indicum subsp. malabaricum. גרעיני השומשום משמשים כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים בתעשיות המזון (כמו שמן, טחינה וציפוי מאפים), הקוסמטיקה והרפואה. השומשום הוא צמח בעל גידול לא מסיים, פרחיו בצבע לבן-ורוד. צמח השומשום עמיד לתנאי יובש וחום ויכול לשגשג בתנאים שלא מאפשרים גידולים אחרים, ומסיבה זו נפוץ גידולו במקומות חמים ויבשים. השומשום אינו עמיד לקור[3].

קריאת טבלת מיוןשומשום
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שומשומיים
סוג: שומשום (סוג)
מין: שומשום
שם מדעי
Sesamum indicum
ליניאוס, 1753

זנים

עריכה

קיימים מגוון גוונים טבעיים של זרעי שומשום: מלבן בהיר, חום, אדום ושחור. השומשום השחור נפוץ בעיקר במדינות המזרח הרחוק ומשמש בהכנת סושי וסלטים אסייתים. השומשום הלבן משמש להכנת טחינה גולמית.

מחקר שנערך בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים הביא לפיתוח של זני שומשום חדשים בעלי יבול ואיכות משופרים, המותאמים לקציר ממוכן. הזנים שפותחו פתרו את הבעיה העיקרית של גידול השומשום, שהיא התבקעות הלקט השומשום בעת הבשלתו[4][5].

גידול

עריכה

השומשום גדל בעיקר בסודאן, מיאנמר, הודו, סין, טנזניה ואתיופיה. לפני מלחמת העולם השנייה הגיע הייצור העולמי לכ-1.75 מיליון טון בשנה[6]. כיום (2022) ייצור השומשום עומד על כ-6.7 מליון טון, והייצור עולה מידי שנה.

ישראל

עריכה

השומשום גֻּדַּל בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד[3]. בימי המנדט הבריטי גודל שומשום על שטח של כ-260,000 דונם והיבול הגיע לבין 30–50 קילוגרם לדונם[6]. בשנים האחרונות בעקבות פיתוח זנים מתקדמים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, השומשום חוזר לשדות בישראל[7] ומשולב במחזור הגידולים.

שומשום כמזון

עריכה

שמן שומשום

עריכה
  ערך מורחב – שמן שומשום

השומשום הוא הגידול החקלאי הראשון לצורכי שמן הידוע לאדם, וישנם ממצאים ארכאולוגיים המעידים על גרעיני שומשום בשימוש האדם כבר לפני כ-5,500 שנים. זרעי השומשום מכילים אחוזי שמן גבוהים, בחלק מהזנים יותר מ-60%. לשם השוואה, זרעי סויה מכילים כ-20% בלבד.

במטבח הישראלי

עריכה

השומשום פופולרי מאוד במטבח הישראלי כמרכיב העיקרי בטחינה, המשמשת גם בפני עצמה וגם בחומוס ובחלווה. בנוסף משמש השומשום בצורתו הגולמית כתוספת דקורטיבית למאפים רבים כמו בורקס וכעכים וכתיבול לסלטים. לאחרונה גם פותח שמן שומשום ישראלי מגידול מקומי שמופק בכבישה קרה[8]. בשנת 2024 עתיד לצאת לאור ספר פרי עטה של הטבחית נועה קארו בשם "מתכוני אהבה ושומשום".

בסדר ליל ראש השנה

אצל חלק מקהילות יהודי צפון אפריקה, נהוג לאכול שומשום בסדר ראש השנה, ולומר: שנפרה ונרבה כשומשומין.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה