שפופרת ריק – הבדלי גרסאות

השפופרת מכילה בתוכה נימה הנמצאת בריק ופולטת [[אלקטרון|אלקטרונים]] כאשר היא מחוברת ל[[מתח חשמלי]] ומתחממת כתוצאה מהזרם הזורם דרכה. הפעלת מתח חשמלי על השפופרת, תיצור שדה חשמלי אשר ימשוך אלקטרונים אלו אל ה[[אנודה]]. מכיוון שהאנודה לא פולטת אלקטרונים, אין זרם בכיוון ההפוך. כך משמשת שפופרת הריק מסוג [[דיודה]] ליישור זרם. ב[[טריודה]] מופיע גם סריג בין הקתודה לאנודה, ומתחו מאפשר לשלוט על כמות האלקטרונים העוברים בה. כך משמשת הטריודה להגברתל[[מגבר|הגברת]] [[אות (תקשורת)|אותות]].

המצאת ה[[טרנזיסטור]] בשנת [[1948]] דחקה אותהאת שפופרות הריק בהדרגה משימוש עד שהפכהשהפכו לרכיב נדיר ב[[מעגל אלקטרוני|מעגלים האלקטרוניים]] החל מאמצע [[המאה ה-20]].

כיום השימוש העיקרי של שפופרות ריק כעת הוא במגברי צליל במערכותב[[מערכת הגברה|מערכות שמע]] [[יוקרה|יוקרתיות]]. יש הטוענים כי בשל מספרם הרב של אלקטרוניםהאלקטרונים בשפופרת, מתנהגיםמושג בדיוקדיוק סטטיסטי רב יותר. אחרים מזהים "חמימות" בצליל. ה"חמימות" היא למעשה [[עיוות]] (distortion) הנגרם על ידי שפופרת הריק, חלק מחובבי ההאזנה מוצאים בטשטוש הצליל הנאה. זוהי 'רוויה-רכה' הנגרמת משימוש יתר (הכוונה לשימוש מעבר ליכולות השפופרת) בשפופרות, הגורמת למעגלים המשתמשים בשפופרות ותוכננו בצורה לקויה, להישמע טוב יותר ממעגלים שתוכננו בצורה לקויה המשתמשים בטרנזיסטורים.

שפופרות משמשות גם במגברים המשמשים [[גיטרה|גיטרות]], שמתוכננים לשימוש יתר, היות שקיימת בהם התכונה של העברה לא-קווית (non-linear) יותר משקיימת בטרנזיסטורים, היוצרת תחום הרמוניות עיוותים נעימה יותר. משתמשים בשפופרות גם עבור מגברים ב[[תדר רדיו|תדרי רדיו]], זאת עקב הספק המוצא הגדול יותר שניתן להפיק מהן בהשוואה לטרנזיסטורים. כמו כן, בניסויים פיזיקליים מסוימים יש העדפה לשפופרות ריק בגלל יכולתן לעמוד בשינויי [[עומס חשמלי|עומס]] גדולים יותר.