נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה והטמעת הדוגמאות והמקורות בפסקאות הרלוונטיות. |
|||
שורה 9:
האמונה מתבטאת אצל הפרט בסכמה המניהיגה את התנהגותו {{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}, בעקבות כך הפרט מקבל תגובה סביבתית מהחברה הגורמת למימוש האמונה{{הערה|האוניברסיטה הפתוחה, '''פסיכולוגיה חברתית מדריך למידה ומקראה''' עמ'81-86 תשע"ב.}}.
== תופעות פרטיות ==
רוזנטל ופוד ביקשו מסטודנטים במעבדה ללמד עכברים שהיו זהים גנטית לרוץ, כאשר על חלק מהעכברים נאמר שהם "חכמים" ולכן יהיה קל ללמדם, ועל חלק אחר מהעכברים נאמר שהם "טיפשים" ויהיה קשה ללמדם. לאחר שנה התגלה כי חרף המטענים הגנטים הזהים שהיו לאותן קבוצות של עכברים, קבוצת העכברים שהסטודנטים האמינו שהיא קבוצת ה"טיפשים" התקשתה ללמוד לרוץ {{הערה|Rosenthal, R., & Fode, K. (1963). The effect of experimenter bias on performance of the albino rat. Behavioral Science, 8, 183-189.}}.▼
=== אפקט
בשנת 1968, רוזנטל וג'ייקובסון הקימו ניסוי בחנו את תלמידים במבחן אינטיליגנציה. בפני מורי בית הספר, טענו כי המבחן נועד לזהות תלמידים ש"פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים למרות שהם הוקצו אקראית לרשימה ללא קשר למבחן האינטיליגנציה. בתום שנת הלימודים התברר כי ה"פורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים ביותר במהלך אותה שנה{{הערה|Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.}}. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "[[אפקט פיגמליון בחדר הכיתה]]".▼
}} ובתהליכים כלכליים רבים{{החוקר רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת [[1932]] ב[[בנק]] ב[[ארצות הברית]]. על הבנק נפוצו [[שמועה|שמועות]] שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות משכו לקוחות רבים את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספם]] בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק
▲
===
▲אפקט הגולם הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון אך מוביל להשפעה שלילית, כלומר הוא תהליך בו הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה חיובית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ בתהליכי ניהול לקוי, וכן מהווה מרכיב מרכזי במימוש סטריאוטיפים. את האפקט אישוש החוקרים רוזנטל ופוד בשנת 1963. החוקרים ביקשו מסטודנטים במעבדה ללמד עכברים שהיו זהים גנטית לרוץ, כאשר על חלק מהעכברים נאמר שהם "חכמים" ולכן יהיה קל ללמדם, ועל חלק אחר מהעכברים נאמר שהם "טיפשים" ויהיה קשה ללמדם. לאחר שנה התגלה כי חרף המטענים הגנטים הזהים שהיו לאותן קבוצות של עכברים, קבוצת העכברים שהסטודנטים האמינו שהיא קבוצת ה"טיפשים" התקשתה ללמוד לרוץ
▲רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת [[1932]] ב[[בנק]] ב[[ארצות הברית]]. על הבנק נפוצו [[שמועה|שמועות]] שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות משכו לקוחות רבים את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספם]] בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק{{מקור}}.
===אפקט הטיית הנסיין===
הטיית הנסיין הוא כשל לוגי מסוג שגיאות תצפית, השייך לקבוצת כשלי היקש בו תוצאת הניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. בהטיית הנסיין ציפית הנסיין מהנבדק עלולה לגרום לנבדק לאשש את תוצאות המחקר.
{{ערך מורחב|ערכים=אפקט הטיית הנסיין}}
אפקט הנס החכם הוא תופעה בה מתשאל מעביר מידע למתושאל באופן לא מודע, מתוך אמונה כי המתושאל אכן יודע את המידע הזה{{הערה|1=Pfungst, O. (1911). Clever Hans (The horse of Mr. Von Osten): A contribution to experimental animal and human psychology (Trans. C. L. Rahn). New York: Henry Holt. (Originally published in German, 1907).}}.
{{ערך מורחב|ערכים=אפקט הנס החכם}}
=== אפקט הות'ורן ===
▲[[מלקולם גלדוול]] טוען כי מספר לא פרופורציונלי של שחקני ה[[הוקי קרח|הוקי]] הטובים ביותר ב[[קנדה]] נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. זאת מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית. ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי [[בשילה|בשלות]] רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר, שמוביל לאימון נוסף הגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר.{{הערה| Roger H. Barnsley, A.H. Thompson, Philipe Legault:Family Planning: Football Style. The Relative Age Effect in FootballInternational Review for the Sociology of Sport March 1992 27: 77-87}}
אפקט הות'ורן הוא תופעה בה עצם מודעתו של אדם כי הוא נתון בניסוי גורמת לשינוי התנהגותו ותוצאות הניסוי{{הערה|Elton Mayo, Hawthorne and the Western Electric Company, The Social Problems of an Industrial Civilisation, Routledge, 1949}}.
{{ערך מורחב|ערכים=אפקט הות'ורן}}
בניסויים שערכו סניידר ואחרים התגלה כי פעמים רבות פסיכולוגים אשר בוחנים דיאגנוזה מסויימת אכן ימצאו אותה גם אם אינה קיימת בצורה פתולוגית, זאת כיוון שהחוקרים בתהליך של אמונה המגשימה את עצמה תרים אחר הדיאגנוזה הנבדקת בצורה הגורמת לנבדק לתת תשובות המאשרות את אותה הדיאגנוזה{{הערה|1=Snyder' M. (1984) When belief creates reality. In L. Berkowitz (Ed/) advances in Experimental Social Psychologi (Vol.18). New York:Academic Press.}}.▼
===אבחנות המאשרות את עצמן===
▲בניסויים שערכו סניידר ואחרים התגלה כי פעמים רבות פסיכולוגים אשר בוחנים דיאגנוזה מסויימת אכן ימצאו אותה גם אם אינה קיימת בצורה פתולוגית, זאת כיוון שהחוקרים
==אזכורים בתרבות==
שורה 38 ⟵ 39:
==ראו גם==
* [[נבואה המזימה את עצמה]]
* [[פסיכולוגיה חברתית]]
▲* [[אפקט הנס החכם]]
* [[אפקט פלצבו]]
* [[
==לקריאה נוספת==
| |||