אדם מישראל, אפילו כפר בכל, מכיון שלשון עמו מושלת ברוחו ומקלחת בעורקיו, בעל-כרחו הוא נתון בחיקו של אברהם אבינו. מדעת ושלא מדעת משתעבד הוא לשָֹרה הנעלם של האומה ונכנע לצורות מחשבותיה והרגשותיה, לפי שביחד עם הלשון מובלעת בבשרו ומוטבעת בעצמותיו תמצית חיי הרוח של הדורות כלם.

"הכרעות ערכיות אינן פרי הידע שיש לאדם אלא פרי רצייתו, מגמותיו ושאיפותיו. לפיכך אין מקום לביקורת ראציונאלית של ערכים. עצם ראייתו כערך מוציאה את הדבר מגדר הבחינה הראציונאלית."

ישעיהו ליבוביץ, לשמה ושלא לשמה, ב. (תשובה לרחל שקלובסקי)

"קיימים רק שלושה סוגי אנשים: אלה המשרתים את אלוהים, לאחר שמצאו אותו; אלה השוקדים לחפשו, ולא מצאו אותו; ואלה שחיים את חייהם בלי לחפשו ובלי למצוא אותו. הראשונים נבונים ומאושרים, האחרונים שוטים ואומללים, ואלה שבתווך אומללים ונבונים. [...] אדם שאלוהים העניק לו את הדת באמצעות רגשות הלב מאושר בה ומשוכנע בה באופן מוצדק בתכלית. ואילו לאדם שאינו משוכנע בה, לא נוכל להעניקה באמצעות ההיסק בלבד, ונמתין שאלוהים יעניקה לו דרך רגשות הלב, שבלעדיהם האמונה היא אנושית גרדא, ולא תביא ישועה."

בלז פסקל, מחשבות, עמ' 105, 110 הוצאת מגנס

"דגל ישראל אין הוא 'סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו'. דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם והן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט"

מישאל חשין (בג"ץ 8507/96 תיאודור אורין נגד מדינת ישראל ואחרים, 7 בינואר 1997)

"וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד."

אבות ב' ה'.

"כל שחכמתו מרובה ממעשיו - אין חכמתו מתקיימת"

אבות ג', ט

"בעת כישלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב"

רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק עו

"דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה' (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ')? באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!"

לפי העמדה הקרטזיאנית האידיאל של האדם קשור בשני מונחים:חירות ותבונה. [...] על האדם לעמוד באחד השלבים של חייו מול כל הגורמים שהשפיעו עליו [...] לבחון כל אמונה ואמונה [...] ורק אחרי שבחן כל אחת ואחת מהן הוא יאמץ את אלה שעמדו במבחן. [...] המסורתי מוותר במודע על יחס זה לחייו ולעולם. הוא רואה בעצמו חוליה אחת בשרשרת שבה נמצא גם עולמם של הוריו. הדבק שמחזיק חוליה זו אינו הבטחון שהוריו מחזיקים בתיאוריה הטובה ביותר, אלא נאמנותו למה שמסרו לו הוריו. [...] לא מדובר כאן בגרימה סיבתית. האדם הוא מסורתי כאשר הוא מקבל עליו מרצון את הנורמות של עולם הוריו. [...] הצהרת המסורתיות היא יחס אקטיבי לחיים שיש בו ויתור מראש על חומרת הביקורת ועל ההגדרה העצמית.

מאיר בוזגלו, שפה לנאמנים, 50-52.

כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵצֶל הַמְּחַקְּרִים [...] ווּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת בָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי אֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָכוֹל, וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא לָהֶם תְּשׁוּבָה...

ליקוטי מוהר"ן ס"ד

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל, וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.

ליקוטי מוהר"ן א' א.

הביטוי העליון של נאמנות זו אינו חיקוי של הדור הקודם אלא נכונות להציע פירוש ולהיאבק למענו

מאיר בוזגלו, 'שפה לנאמנים', עמ' 13

כדי לבנות עצמנו במדינה ריבונית דרושה התחדשות ופירוש מחודש, שעד כה ראינו מעט במקומותינו. השבת, הצדקה, התלמוד,הערבות ההדדית, העברית, הניגון, התרבות - כל אלה זקוקים לפירוש ולעדכון. היהדות תישאר רלוונטית לחיינו ולא תקרוס לאזרחות בעלמא אם תיתן מענה למצוקתינו.

מאיר בוזגלו, שפה לנאמנים, 193.

כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גבּור הגבּורים, הנצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריא שלנו… איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אומות העולם מונים אותנו בהם: אם באמת היה האיש משה במציאוּת, אם באמת חי ופעל באופן מתאים למַה שמקובל באומתנו, אם באמת היה הוא 'מושיעם של ישׂראל' ונותן התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו, וכדומה מן השאלות; – אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה: זה משה האיש הקדמון, שאתם מבקשים לברר מציאוּתו ומהוּתו, אינו ענין אלא למלומדים שכמותכם, אבל אנו יש לנו משה אחר, משה שלנו, זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו הלאומיים לא פסקה מימי קדם ועד עתה.ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל בחקירותיהם. כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל…

"משה", בתוך: "על פרשת דרכים: קובץ מאמרים מאת אחד העם"

"לא מקרה נדיר הוא שצריך להוכיח את הבריות על צייתנות יתרה. זוהי חולשה טבעית, כמו ּקטנות האמונה, ולא פחות מזיקה — אמונה תפלה."

בלז פסקל, מחשבות, עמ' 104, מאגנס

"האורתודוקסיה היהודית הומצאה במאה ה-19"

פרופ' י' לוינסון. נאמר במסגרת הרצאה בקורס "מבוא לספרות המדרש והאגדה" שניתנה בחורף 2019 באוניברסיטה העברית בירושלים

שלום, אני פסיכולוג וחוקר קבלת החלטות. מבין קצת גם בניורופיזיולוגיה של האדם ושל תפקודים גבוהים במערכת השמע.

תיבות משתמש/ת
משתמש זה אינו שולח הודעות תוקפניות סתם, ומגדיר את עצמו כוויקיפד ידידותי.
משתמש זה הוא בעל ידע בפסיכולוגיה
משתמש זה הוא ישראלי
משתמש זה חובב פיזיקה
משתמש זה דוגל בפילוסופיית ההכללה
משתמש זה תומך בגישת ויקיפדיה עם זנב ארוך


דפים שיצרתי עריכה

דפים שאני תרמתי להם חלק משמעותי עריכה

מדעי הטבע והמתמטיקה עריכה

למידת מכונה

פסיכולוגיה ומדעי המוח עריכה

מדעי היהדות עריכה

אישים עריכה

ארגונים

דפים שברצוני לערוך כשיתפנה זמן עריכה

תיאורית ההשוואה החברתית, אוריינטציה ערכית חברתית (SVO), זוהר חמים (warm glow) (אנ'), מעגל הערכים של שוורץ, תחושת פעלנות יוזמת, ניתוח שונות, דריל בם

להמשיך עשיה עריכה

צומת הרקה והקדקוד