פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏הקמת הסניגוריה הציבורית: תיקון קישור פנימי
[[קובץ:KennethMann.jpg|ממוזער|230px|פרופ' [[קנת מן]], הסניגור הציבורי הארצי הראשון]]
 
טרם הקמת הסניגוריה הציבורית, מרבית הנאשמים במשפטים פליליים לא היו מיוצגים על ידי [[עורך דין]]. במקרים מעטים בהם הואשם אדם חסר אמצעים בפשע חמור, מונה לנאשם "סניגור ממונה", ולא תמיד הייתה איכות הייצוג נאותה. על רקע זה, מינה שר המשפטים בשנות השמונים ועדת בדיקה בנושא ה[[סיועייעוץ משפטי|סיוע המשפטי]] הפלילי, שבראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס [[דוד בכור]]. ועדה זו מתחה ביקורת קשה על תופעת היעדר הייצוג ועל כך שלא הייתה קיימת באותה עת כל מסגרת מקצועית לפיקוח על איכות הסיוע המשפטי הניתן במשפטים פליליים. הוועדה קראה לשינוי שיטת הסיוע המשפטי בישראל והציעה מעבר לשיטה של סניגוריה ציבורית. באותן שנים נמתחה ביקורת גם בפסיקת [[בית המשפט העליון]] על היעדרם של אמצעים הולמים למתן ייצוג לנאשמים מחוסרי אמצעים{{הערה|1=ראו, למשל, בש"פ 353/87 '''מדינת ישראל נ' אפרגן''', פ"ד מא(4) 147, וכן ע"פ 134/89 '''אברג'יל נ' מדינת ישראל''', פ"ד מד(4) 203.}}.
 
הסניגוריה הציבורית הוקמה בשנת [[1996]], עם חקיקת חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995. הקמת הסניגוריה הציבורית הייתה יזמתו של פרופסור [[קנת מן]] מהפקולטה ל[[משפטים]] של [[אוניברסיטת תל אביב]] אשר היה אף לסניגור הציבורי הראשון. מן פרש לאחר תקופת כהונה אחת בראש הסניגוריה הציבורית, ובשנת [[2003]] מונתה לכהן בתפקיד עורכת הדין [[ענבל רובינשטיין]], אשר כיהנה כסניגורית הציבורית הארצית עד לפברואר 2012. בספטמבר [[2011]] הודיעה ועדת הסניגוריה הציבורית על החלטתה לבחור בד"ר [[יואב ספיר]] לכהונת הסנגור הציבורי הארצי השלישי{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|הסנגור הציבורי הבא: ד"ר יואב ספיר|1.1473754|15.9.11}}}}.