ריב"ש – הבדלי גרסאות

}} היה ה[[ר"ן]], שנחשב בתקופתו לגדול הדור. עוד בחיי רבותיו יצא שמו של הריב"ש כאחד מחכמי הדור, ונשלחו אליו שאלות אף מקהילות רחוקות. אולם, באותה תקופה הוא סירב לקבל על עצמו משרת [[רב|רבנות]], והעדיף לעסוק במסחר.

 

 

לאחר זמן מה, נעתר הריב"ש לקבל על עצמו את עול הרבנות בעיר [[סרגוסה]]. בעודו בסרגוסה נפטר עליו בנו והוא בן שמונה שנים בלבד. שם גם שמע על מותם של אחיו הצעיר ושל אמו שהיו בברצלונה. לאחר ארבע שנים, בהן שימש כרב בסרגוסה, החליט לעזוב את העיר בעקבות מחלוקות ומדנים שהתעוררו בקהילה. הוא עבר לעיר '[[:en:Calatayud|קלעת איוב]]', על אף הפצרותיהם של אנשי קהילת סרגוסה שיישאר בעירם. לאחר תקופה קצרה העתיק את מושבו לוולנסיה, שם כיהן ברבנות. בשנת ה' קנ"א ([[1391]] לספה"נ), בעקבות [[גזירות קנ"א|רדיפתם של יהודי ספרד בידי הנוצרים]], נאלץ הריב"ש לברוח ל[[אלג'יר]] והיה לרב בקהילה היהודית במקום. יש חוקרים{{הערה| ספונות י"ז, מכון בן צבי [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?174627&&page=3 ז'אומה ריירה, "לתולדות הריב"ש"], באתר [[אוצר החכמה]]}} שעל סמך מסמכים מהתקופה, טוענים שהריב"ש הוטבל לנצרות בכפייה בוולנסיה וניתן לו השם ז'אומה די ולנסיה (אולם לאחר שברח לצפון אפריקה נשכחה פרשה זו לגמרי עד לגילוייה על ידי היסטוריונים במאה ה-20{{הערה|[[זאב הרווי]], '''ר' חסדאי קרשקש''', ירושלים : [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], 2010, עמ' 27-28}}), אך יש החולקים על כך{{הערה|[http://meyda.education.gov.il/files/Tarbut/PirsumeAgaf/KitveEt/266_7pdf.pdf דף לתרבות יהודית, האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך, אדר ב' התשס"ה], ד"ר סטריקובסקי - אגרת השמד, הערה 69}}. {{ש}}