הפנתרים השחורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פעולות מחאה: [דרוש מקור
שורה 27:
 
==כניסת התנועה לפוליטיקה==
ביוני 1971 פרש חבר הכנסת [[שלום כהן (חבר הכנסת)|שלום כהן]] מסיעת [[העולם הזה - כוח חדש]] והפך ל[[סיעת יחיד]]{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|העולם - (המפולג) - הזה |1971/07/06|00300}}{{ש}}{{דבר||קרע גלוי בתנועת העוה"ז|1971/05/31|00307}}}}. כהן חבר לתנועת "הפנתרים השחורים" ומונה למזכ"ל. השם החדש שקיבלה הסיעה של כהן בכנסת היה "הפנתרים השחורים - דמוקרטים ישראלים".{{הערה|{{דבר||ח"כ שלום כהן ניסה לתווך בין "הפנתרים" והמשטרה |1971/08/30|00400}}}}{{הערה|{{דבר||אסיפת מחאה של הפנתרים צפויה בעכו |1973/07/25|00330}}}}{{הערה|{{דבר||הפנתרים הפגינו למען יהודי עירק |1973/05/30|00305}}}}
לימים הפכה התנועה לתנועה פוליטית. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-8]] בשנת [[1973]] התמודדה התנועה כמפלגה ל[[הבחירות לכנסת השביעית|כנסת ה-7]], והגיעה קרוב מאוד ל[[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]], שעמד אז על 1%. התנועה קיבלה 13,332 קולות, שהם 0.9% מהקולות.
 
לימים הפכה התנועה לתנועה פוליטית. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-8]] בשנת [[1973]] התמודדה התנועה כמפלגה{{הערה|{{דבר||המפלגות ל[[הבחירותמסיימות לכנסתהרכב השביעיתרשימותיהן|כנסת ה-7]]1973/09/25|00215}}}}, והגיעה קרוב מאוד ל[[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]], שעמד אז על 1%. התנועה קיבלה 13,332 קולות, שהם 0.9% מהקולות.
לאחר הבחירות אירעו סכסוכים ומאבקים פנימיים שגרמו לפיצול בתנועה. ראשי התנועה חברו לגופי שמאל קומוניסטים ולפעילים פלסטינים, דבר שגרם לפרישת יעקב אלבז, שהיה בעברו לוחם בשורות ה[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]]. לאחר עזיבתו של אלבז הסתיים למעשה פרק המאבק העממי, וראשי התנועה השתלבו בפעילות בפוליטיקה המקומית וניסו לקדם דרכן את הנושאים החברתיים. לקראת הבחירות בשנת [[1977]] [[סעדיה מרציאנו]] הצטרף ל[[מחנה של"י]] ונבחר לכנסת מטעמה. [[צ'רלי ביטון]] עמד בראש פלג של "הפנתרים השחורים" שהקים יחד עם [[רק"ח]] את מפלגת [[חד"ש]], וכיהן מטעמה בכנסת עד שנת [[1992]].
 
לאחר הבחירות אירעו סכסוכים ומאבקים פנימיים שגרמו לפיצול בתנועה. [[ויקטור תייר]] שהיה מראשי "הפנתרים השחורים" ב[[תל אביב]]{{הערה|{{מעריב|אברהם רותם|הפנתרים השחורים: נמשיך מאבקנו ברחוב|1974/01/10|01703}}}}, הוצב במקום שלישי ברשימתה לכנסת{{הערה|1=[http://m.pplus.ynet.co.il/Article.aspx?id=4328623 לבחור בקטנה: כשהבטיחו רב ראשי תימני, ירון דרוקמן, ynet, 2013]}} והיה נציג שלה במועצת פועלי תל אביב, פרש מהתנועה{{הערה|{{מעריב||קרע בתנועת הפנתרים השחורים|1974/06/19|00611}}}} תייר הקים את תנועת "הפנתרים הציוניים"{{הערה|{{דבר||ראשי קריית גת לא יודעים מי המתכננים לרדת למרוקו|1976/05/04|01213}}}}. התנועה החדשה טענה לקיפוח של תושבי דרום תל אביב{{הערה|{{מעריב||קיפוח דרום תל אביב והשכונות|1976/08/16|01100}}}}. התנועה אספה ספרי לימודי עבור תלמידים עניים בתחילת שנת הלימודים תשל"ז{{הערה|{{דבר||הפנתרים הציוניים מחלקים ספרי לימוד|1976/09/09|01007}}}}. בתחילת 1977 החליטו חברי התנועה להצטרף ל[[התנועה הדמוקרטית לשינוי]]{{הערה|{{דבר||הפנתרים הציוניים הצטרפו לד"ש|1977/02/02|00205}}}}, אך בבחירות הפנימיות של [[התנועה הדמוקרטית לשינוי]] לא הצליחו אנשי התנועה להגיע למקומות ריאליים ברשימה ותייר הוצב במקום ה-34{{הערה|{{דבר|אריה ארד|20 המקומות הראשונים בד"ש|1977/03/20|00307}}}}.
 
לקראת הבחירות בשנת [[1977]] [[סעדיה מרציאנו]] הצטרף ל[[מחנה של"י]] ונבחר לכנסת מטעמה{{הערה|{{הארץ|אביב לביא|מאמר בגב האומה|1.964344|7 במאי 2004}}}}. [[צ'רלי ביטון]] עמד בראש פלג של "הפנתרים השחורים" שהקים יחד עם [[רק"ח]] את מפלגת [[חד"ש]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|25.2.1981 הקטטה הראשונה בתולדות הכנסת|1.1247474|25 בפברואר 2009}}}}, וכיהן מטעמה בכנסת עד שנת [[1992]]{{הערה|{{הארץ|אמיר זוהר|היהפוך פנתר עורו|1.1442959|8 בספטמבר 2007}}}}.
 
==פעולות המדינה נגד התנועה==