קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות שוליים: תקלדה |
←היסטוריה: הערות |
||
שורה 40:
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[1902]] נסקרה המערה על ידי הארכאולוג הקנדי ג'ורג' ברטון{{הערה|1=[https://books.google.co.uk/books?id=1hf7RyVkqU4C&pg=PR98-IA28&lpg=PR98-IA28&dq=GEORGE+BARTON+jerusalem+tomb&source=bl&ots=l3F9Vek5F-&sig=29lPYHJPYm3uXXJfcpXVMqSBUZw&hl=nl&sa=X&ved=2ahUKEwiI2uiHtK7eAhUMy6QKHc6jALgQ6AEwBnoECAUQAQ#v=onepage&q=GEORGE%20BARTON%20jerusalem%20tomb&f=false Archaeology and the Bible], 1933 George Aaron Barton}}. מלאכת החפירה הושלמה על הארכאולוג [[יוליוס יותם רוטשילד]] בשנת 1949. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]]{{הערה|שם=cotton|}}.
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] התגורר במערה אדם בשם משה גיבורי, שהכריז על עצמו כמשיח, וסחף אחריו כמה מעריצים, אחרי שניבא נכונה רעידת אדמה{{הערה|דוד הורוביץ, עולה מארצות הברית, סיפר לימים את הסיפור בספרו "שלושים ושלושה נרות", אחרי שפגש את גיבורי ב-1927{{ש}}{{הארץ|אורי דרומי|איך ליהד את הגויים|1.845917|10 בדצמבר 2002}}}}.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] [[שמואל זנוויל כהנא]], מנכ"ל משרד הדתות, קידם את "קברי הסנהדרין" כאתר קודש והם אף הונצחו ב[[שטר]] של חצי [[לירה ישראלית]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], שפתחה בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו [[הכותל המערבי]], [[מערת המכפלה]] ב[[חברון]] ו[[קבר רחל]], הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|המקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה|1.5771998|19 בפברואר 2018}}}}. בשנים שלאחר מכן, האתר היה מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|קברי הסנהדרין בירושלים: הרשויות מתנערות מאחריות|1.1184297|12 בינואר 2010}}}}.
| |||