פתיחת התפריט הראשי

קברי הסנהדרין היא מערת קבורה המצויה בגן הסנהדרין, קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים.

קברי הסנהדרין
הכניסה למערת הקבורה
הכניסה למערת הקבורה
היסטוריה
תרבויות התרבות ההלניסטית
תקופות שלהי התקופה הרומית בארץ ישראל
נבנה המאה ה-1
סוג מערת קבורה
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים ג'ורג' ברטון' 1902
יוליוס יותם רוטשילד, 1949
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום שכונת סנהדריה, בצפון ירושלים
קואורדינטות 31°47′58″N 35°13′08″E / 31.7994°N 35.2189°E / 31.7994; 35.2189
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנים המערה

היסטוריהעריכה

המערה כונתה על ידי הערבים 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו "קברי השופטים". ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה בטעות כמערת הקבורה של הסנהדרין, שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, בשפיטה. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה, ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי האנציקלופדיה העברית צוין בטעות שמספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין. אולם לפי ספירה חדשה שנעשתה עם שיפוץ האתר, מספר הכוכים נמוך יותר.[1][2]

המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת 1235, עת ביקר במערה יעקב השליח. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, רבי משה באסולה ועוד. בשנת 1902 נסקרה המערה על ידי הארכאולוג הקנדי ג'ורג' ברטון[3]. מלאכת החפירה הושלמה על ידי הארכאולוג יוליוס יותם רוטשילד בשנת 1949. במערה נמצא ארון קבורה ועליו השם "יצחק". הארון נלקח לצרפת וכיום הוא מצוי במוזיאון הלובר בפריז[2].

בשנות ה-20 של המאה ה-20 התגורר במערה אדם בשם משה גיבורי, שהכריז על עצמו כמשיח, וסחף אחריו כמה מעריצים, אחרי שניבא נכונה רעידת אדמה[4].

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות, קידם את "קברי הסנהדרין" כאתר קודש והם אף הונצחו בשטר של חצי לירה ישראלית. לאחר מלחמת ששת הימים, שפתחה בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה בחברון וקבר רחל, הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין[5]. בשנים שלאחר מכן, האתר היה מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות[6].

בשנת 2017, שוקמו הקברים, לאחר עבודות שימור ושיקום שנעשו על ידי רשות העתיקות[7].

תיאור המערהעריכה

המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של רימון, אתרוג ועלי צמח האקנתוס הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי אקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של יהודים. היהודים בימי בית שני נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות אדם בגלל האיסור המקראי לעשות פסל ומסכה.

מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו מהווה חלק מ"עיר הקברים" או ה"נקרופוליס", כלומר עיר המתים של ירושלים בימי בית שני[8]. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג האבן המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה מערת האשכולות בגלל עיטורים בצורת אשכול במשקוף הכניסה למערה.

הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו בדואים ובלילות החורף הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב הפיח שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.

גלריית תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, הוצאת יד יצחק בן צבי 2003, עמודים 257, 264-266
  • דותן גורן, "מקברי הסנהדרין לשכונת סנהדריה", עת-מול, 193 (מאי 2007), עמ’ 29-26.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^   מערות הקבורה הנסתרות של שכונת סנהדריה, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ 2.0 2.1 "Sanhedriya – 'Tomb of the Judges' or 'Tomb of the Sanhedrin'", in Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae, Volume 1: Jerusalem, Part 1, 1-704. Cotton, Hannah M. et al, eds. 2010: Walter de Gruyter, ISBN 3110222205, p. 79.
  3. ^ Archaeology and the Bible, 1933 George Aaron Barton
  4. ^ דוד הורוביץ, עולה מארצות הברית, סיפר לימים את הסיפור בספרו "שלושים ושלושה נרות", אחרי שפגש את גיבורי ב-1927
    אורי דרומיאיך ליהד את הגויים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2002
  5. ^ ניר חסוןהמקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
  6. ^ ניר חסוןקברי הסנהדרין בירושלים: הרשויות מתנערות מאחריות, באתר הארץ, 12 בינואר 2010
  7. ^ יובל ניסני, נחנך הפארק הרובעי גן הסנהדרין, שטחו 28 דונם, באתר כל העיר, 14 בנובמבר 2017
  8. ^ עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ג, עמ' 257 - 272