יונה וולך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shir29mordoch (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של Shir29mordoch (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב. |
||
שורה 25:
"משמעת חברתית הייתה עבור וולך ככלוב לציפור דרור. היא הייתה נערה סוערת וחסרת מנוח, בוגרת מכפי גילה ובעלת נטייה למרדנות ואקסהיביציוניזם. היא סירבה להתנהג על פי המוסכמות המגדריות באותה תקופה ואימצה לעצמה התנהגויות שנחשבו אז לגבריות, ולפיכך גם חריגות לנערה. למשל, היא קראה בשקיקה את מערבוני [[קרל מאי]], עישנה סיגריות בשרשרת, התהלכה יחפה, לבשה מכנסי ג'ינס גבריים, חולצה פרומת כפתורים, כובע מצחייה ושיער מפוזר ומרושל. הממסד החינוכי התקשה להתמודד אתה והיא סולקה מתיכון חדש בסוף הכיתה השישית. סמוך לסילוקה נכנסה להיריון ועברה הפלה ראשונה. בקיץ 1961, בגיל 17, החלה ללמוד ב[[מכון אבני]] לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שאהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית." {{הערה|{{קישור כללי|הכותב=עוז אלמוג|כתובת=http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7891|כותרת=ממצ'ואיזם לפמיניזם|אתר=אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית|תאריך=30 במרץ 2016}}}}
המשורר [[מקסים גילן]] הכיר את שיריה לעורך [[גבריאל מוקד]], ובשנת 1964 פרסם את שיריה לראשונה בכתב העת "[[עכשיו]]". לאחר מכן, באותה שנה, פרסם גילן את שיריה בכתב העת האוונגרדי "[[קילטרטן]]". החל מ-[[1972]] הייתה מקורבת לכתב העת "[[סימן קריאה (כתב עת)|סימן קריאה]]" ולעורכו, [[מנחם פרי]], שהוציא לאור שניים מספריה ואת המבחר '''[[תת הכרה נפתחת כמו מניפה]]''' שראה אור לאחר מותה. וולך הייתה ממייסדי כתב העת '''
בשנות השישים, שבהן התגברו ב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]] מגמות מתירנות וליברליות בכל הנוגע למין ושימוש בסמים, הייתה וולך דוגמה נועזת ויוצאת דופן, נועזות שבאה לידי ביטוי גם בשירתה, המביעה חילופי [[מגדר]] וזהות מינית. בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בית החולים הפסיכיאטרי]] בשכונת [[טלביה]] הירושלמית, שם טופלה בין השאר בסם הפסיכדלי [[LSD]], כפי שהיה מקובל בטיפול ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]] ב[[שנות השישים]]. את חוויותיה תיארה בשיריה, בהם השיר "[[אם תיתקע במסע אל אס די|אם תלך למסע אל אס די]]".
| |||