הקיסרית יין ליחווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור ליורש עצר
שורה 23:
בשנת 41 כבר סר חינה של הקיסרית גְווֹ בעיני הקיסר. תלונותיה הממושכות בנושא הכעיסו את הקיסר, עד שבשנת 41 הדיח אותה מתפקיד הקיסרית, ומינה במקומה את יִין. בניגוד לקיסריות מודחות אחרות בהיסטוריה הסינית, לא נכלאה גְווֹ, ובנה אף קודם מתואר הדוכס שניתן לכל בני הקיסר לתואר נסיך, והיא קיבלה את התואר הייחודי "הנסיכה האם של ג'ונְגְשָׁאן". גם אחיה גְווֹ קוָאנְג{{הערה|郭況}} מונה לפקיד חשוב וזכה לעושר רב, וייתכן שהדבר נעשה כפיצוי על ההדחה.
 
כדי לא לפגוע באם ובבנה כאחד, הושאר בתחילה בנה של הקיסרית המודחת גְ'יָאנְג בתפקידו כיורשכ[[יורש עצר]]. אולם יורש העצר גְ'יָאנְג הבין כי מדובר בעמדה מסוכנת, וחזר והציע לעזוב את התפקיד. בשנת 43 נענה הקיסר גוָאנְגְווּ לבקשתו והנסיך יָאנְג, בנה של הקיסרית יִין מונה ליורש העצר במקומו. באותה שנה גם שונה שמו של יורש העצר יָאנְג לגְ'וָאנְג{{הערה|莊}}.
 
האזכורים של הקיסרית יִין ברישומים ההיסטוריים מתקופת שלטונה מעטים, אות לכך שלא ניסתה להפעיל את השפעתה על הקיסר. ועם זאת, הפכו שלושת אחיה לפקידים רבי השפעה ולמרקיזים, למרות שהיו מאופקים ולא חיפשו לעצמם משרות. הקיסרית עצמה חיבבה מאוד את לְיוֹ יֵן, נסיך ג'ונְגְשָׁאן ובנה של הקיסרית המודחת, ולאחר מותה של הקיסרית גְווֹ נהגה בו כבבנה.