אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאורי ארליך
מ הוספת קישור לפרשת וירא
שורה 16:
דוגמאות לכך בלשון חז"ל: בתלמוד (נדה ס"ט, ב' - ע', ב') מסופר שאנשי [[אלכסנדריה]] שאלו את [[רבי יהושע בן חנניה]] מספר שאלות, ומתוכן: "שלושה דברי הגדה, שלושה דברי דרך ארץ". בפירוט ה"הגדה" מציין התלמוד שלוש שאלות על פסוקים במקרא, בעוד דברי "דרך ארץ" הם סוגה נפרדת ואינם "הגדה". עוד נאמר (תלמוד בבלי, סנהדרין, לח, ב) על דרשותיו של רבי מאיר, שכללו (בתרגום לעברית) "שליש הלכות, שליש אגדות, ושליש משלים". ב[[תוספתא]] (סוטה ט, ז) נאמר על דרשתו של [[רבי אלעזר בן עזריה]] "היכן הייתה הגדה? 'הקהל את האנשים והנשים והטף' (דברים, ל"א, י"ב)". השאלה "היכן הייתה הגדה?" מובנה: על איזה פסוק דיבר. גם ה[[הגדה של פסח]] נקראת כך משום שבמרכזה עומדים פסוקי [[המקרא]] המתארים את [[יציאת מצרים]], וההגדה מרחיבה ומפרשת אותם.
 
לפיכך, ספרי ה"אגדה" נסדרו על-פי ספרי המקרא.{{הערה|1=ירושלמי כלאים, ט', ג': "ספר [[תהלים|תילים]] אגדה". ירושלמי הוריות, ג', ד': "וכל אגדתא פשטית ליה [=כל האגדות הסברתי לו] חוץ מ[[משלי]] ו[[קוהלת]]".}} "רבנן דאגדתא" או "בעלי הגדה" הם החכמים שעסקו בהרחבה בפירוש פסוקי המקרא, ומי שהתקשה בהבנתו של פסוק מסוים היה פונה אליהם.{{הערה|1=בראשית רבה, פרשה י"ב, י': "[[רבי יהודה נשיאה|רבי יודא נשיאה]] שאליה [[רבי שמואל בר נחמני|לרבי שמואל בר נחמן]], אמר: מפני ששמעתי עליך שאתה '''בעל הגדה''', מאי דכתיב 'סולו לרוכב בערבות' (תהלים, ס"ח, ה')". בראשית רבה, פרשה צ"ד, ה': "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק, אמר רבי יהושע בן לוי: חזרתי על כל '''בעלי אגדה''' שבדרום שיאמרו לי פסוק זה, ולא אמרו לי". איכה רבה, פרשה ג', ס': "[[רבי חלבו]] שאל את רבי [[שמואל בר נחמן]], אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' (איכה, ג', מ"ד)".}} המומחים שבהם גיבשו כללים מיוחדים להבנת המקרא.{{הערה|1=ילקוט שמעוני [[פרשת וירא]] רמז צב: "כל מקום שאתה מוצא דבריו של [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי]] באגדה - עשה אזנך כאפרכסת. בל"ב מדות האגדה נדרשת...", כלומר, שלושים ושניים כללים להבנת פסוקי המקרא.}}
 
==מקורות האגדה==