רוגר 10/22 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 35:
הרובה ידוע ב[[ישראל]] בעיקר בשל שימושו בידי [[מערכת הביטחון הישראלית|כוחות הביטחון]] כ[[אמצעי לפיזור הפגנות]]. באמצעותו יורים כדורי 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ). כדורים אלה הם בקוטר דומה לתחמושת חיה אך בעלי כמות פחותה של [[אבק שריפה]] ולכן עוצמתם נמוכה משמעותית. את הירי מבצעים [[קלע סער|קלעים]], בדרך כלל לטווחים של 100 מטר על ידי וברוב המקרים גורם לפציעת המטרה ולעיתים להריגתה. הוא סווג על ידי מדור קליעה וצליפה בצה"ל כ"נשק פחות מקטלני". הירי ברוגר נעשה רק נגד [[טרור|מחבלים]] ו[[מהומה|מתפרעים]] [[אלימות|אלימים]], כגון מיידי [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], ובדרך כלל כמוצא אחרון לפני ירי חי.
הרוגר נכנס לשימוש [[מערכת הביטחון הישראלית|כוחות הביטחון של ישראל]] ב-[[1976]] והופעל בעיקר ב[[האינתיפאדה הראשונה|אינתיפאדה הראשונה]] ובתחילת [[האינתיפאדה השנייה]]. בעקבות מספר מקרים של פורעים ומפגינים אלימים שנהרגו מירי רוגר בשנת [[2000]], הוא סווג מחדש ב-[[2001]] כנשק קטלני, והוראות הפתיחה באש בו הוחמרו וכתוצאה מכך השימוש בו הוגבל באופן ניכר. ב-2010 נודע כי למרות זאת, נעשה בו שימוש נרחב.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|צה"ל מפזר הפגנות בקליע שנאסר לשימוש על ידי הפרקליט הצבאי|1.1221731|19 בספטמבר 2010}}}}
בעקבות [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)|גל הטרור הפלסטיני בירושלים ויהודה ושומרון]] ב-[[2015]] שהתבטא באלפי [[פיגוע טרור|פיגועי]] [[טרור פלסטיני]] שכללו [[יידוי אבנים]] ו[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] הוחלט להחזיר את השימוש ברוגר כנגד פורעים אלימים (כגון מיידי אבנים ובקת"בים) המהווים סכנת חיים.
| |||