הטעיה (חוזה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אזהרה משפטית לתבנית הבהרה משפטית (תג) (דיון)
שורה 18:
# במעשה - כלומר הצד השני לחוזה נקט בפעולה אקטיבית על מנת לגרום לכך שעמיתו לחוזה יטעה בנוגע למצב הדברים הקיים במציאות. כלומר, הוא עצמו פעל על מנת ליצור מצג עובדות שקרי אשר יטעה את עמיתו.
# במחדל - החוק קובע כי הטעיה כוללת בין השאר "אי -גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן", כלומר, הטעיה כוללת בחובה גם הפרת חובת גילוי, שהיא הטעיה פסיבית.
: ככלל, החוק לא קובע חובות גילוי כלליות, כלומר, חובות על צד לחוזה לגלות עובדות לעמיתו כאקט וולונטרי. העדרה של חובת גילוי כללית נובע מהעובדה שהמחוקק לא מעוניין להכריח אדם לגלות לעמיתו לחוזה עובדות העלולות להזיק לאינטרס שלו עצמו, שיגרמו למתקשר השני בחוזה למשוך ידיו מן העסקה, להעלות את דרישותיו וכדומה{{הערה|{{המשפט|דניאל פרידמן "|טעות והטעיה ותנאים מכללא מכח הדין" '''המשפט''' א |1|39|161, 163}}.}}. אולם, ישנם מקרים שבהם אנו רואים צורך להטיל על צדדים לחוזה חובת גילוי עובדות זה לזה, ואף לאפשר ביטול של החוזה בעקבות הפרת חובה זו.
::חובות הגילוי הן כדלהלן: