סעודה שלישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: תיקון קישור
←‏זמן הסעודה: "לאכול סעודה שלישית" או "לאכול את הסעודה השלישית"
שורה 5:
 
==מקור הדין==
ב[[חמישה חומשי תורה|תורה]] נאמר: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ '''הַיּוֹם''' כִּי שַׁבָּת '''הַיּוֹם''' לַה', '''הַיּוֹם''' לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה|{{תנ"ך|שמות|טז|כה}}}}.
 
משילוש [[מילה (בלשנות)|המילה]] '''היום''' בפסוק אחד העוסק באכילת ה[[מן]], למדו [[חז"ל]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיז|ב}}}} כי בשבת מצווים לאכול שלוש סעודות. חז"ל נחלקו האם הדין הוא, שיש לאכול שלוש סעודות במהלך היום בנוסף ל[[סעודת ליל שבת]]{{הערה|דעת רבי חידקא שם ב[[גמרא]].}}. או מכיוון שבימים עברו מקובל היה לאכול רק שתי ארוחות ביום: [[פת שחרית]] וארוחת ערב, הרי שביום השבת יש להוסיף ארוחה אחת נוספת. להלכה נפסק, כי יש לאכול סעודת אחת בליל שבת, סעודה אחת ביום השבת וסעודה שלישית בשבת אחר הצהריים{{הערה|ב[[פסק הלכה|פוסקים]] קיימת מחלוקת אם המצוה היא מ[[דאורייתא]] או מ[[דרבנן]].}}. לדעת [[הרמב"ם]], ישנה חשיבות לסעודות השבת, בגלל מצוות "[[עונג שבת]]", שיש לענג את השבת ולכבדה באמצעות מאכל ו[[משקה]].
שורה 22:
:"מצילין מזון שלש סעודות, הראוי לאדם לאדם, הראוי לבהמה לבהמה. כיצד? נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות, בשחרית מצילין מזון שתי סעודות, במנחה מצילין מזון סעודה אחת...".
 
אולם בתקופת [[הגאונים]] יש עדויות למנהג לאכול את סעודההסעודה שלישיתהשלישית בבוקר, בצמוד לסעודה השנייה. ב[[הלכות גדולות]] כתוב (נוסח כתב יד מילאנו){{הערה|{{HebrewBooks||הלכות גדולות|20341|מהדורת הילדסהיימר, חלק א', עמ' 189, הלכות הצלה מהדליקה בשבת|עמוד=252}}}}:
:"והיכא דמקרבין תכא ושארו המוציא ואכלין מידי ומפסיקין ומברכין והדר שארו המוציא ואכלין צורכיהיו ומברכין שפיר דאמי ואף על גב דלא סליקו תכא מפסיקין ומברכין" (= והיכן שמביאים את השולחן ומתחילים [[ברכת המוציא לחם מן הארץ|המוציא]] ואוכלים קצת ומפסיקים ו[[ברכת המזון|מברכים]] ואחר כך מתחילים המוציא ואוכלים את שאר הסעודה ומברכים, כיאות הם עושים, למרות שלא הסירו את השלוחן מפסיקים ומברכים").