שניאור זלמן מלאדי – הבדלי גרסאות

רבי '''שניאור זלמן מ[[לאדי]]''' (נולד בין השנים [[ה'תק"ה]]-[[ה'תק"ט]], [[1745]]–2019–[[1749]] (ראו להלן), נפטר ב[[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]], [[1812]]) מכונה '''אדמו"ר הזקן''', '''בעל התניא''' ו'''בעל שולחן ערוך הרב''' וכן '''רש"ז'''{{הערה|1= ב [https://he.chabad.org/dailystudy/hayomyom.asp?tdate=3/23/2018 'היום יום' ז' ניסן], מופיע ששם משפחתו היה 'ברוכוביטש' ע"ש אביו ר' ברוך}}. מייסד [[תנועת החסידות|תנועת]] [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת [[ה'תקל"ב]] ([[1772]]) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). ספריו הנודעים: "'''ה[[ספר התניא|תניא]]'''" ו"'''[[שולחן ערוך הרב]]'''".

בשנת [[תקכ"ד]] ([[1764]]) נסע לראשונהלשנייה ללמוד בבית-מדרשו של ה[[דב בער ממזריטש|מגיד ממזריטש]] (ממלא מקומו של [[הבעש"ט]]). המגיד סיפר לו אודות מעלת נשמתו בהיותה נשמה חדשה (נשמה שלא ירדה לעולם קודם לכן, דבר המצביע על כך שמטרת ירידתה לעולם אינה לצורך תיקון חוזר על ידי [[גלגול נשמות]], אלא בעלת מטרה כללית) וכי תפקידו בעולם הוא לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באופן של הבנה והשגה בדרך חב"ד.

רבי שניאור זלמן יחד עם רבי [[אברהם מקאליסק]] וראש החסידים מנחם מנדל מויטבסקמנדללומדון, חברו יחד לנסיעה לארץ ישראל. אולם רבי שניאור זלמן, חזר בו באמצע הדרך, מסיבות עלומות, ונותר ברוסיה.