ורנר פון בראון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
|הערות=
}}
[[דוקטור|ד"ר]] '''ורנר מגנוס מקסימיליאן פון בראון''' (ב[[גרמנית]]: '''Wernher Magnus Maximilian von Braun'''{{כ}}; [[23 במרץ]] [[1912]]
== חייו ==
שורה 18:
נולד בעיר וירז'יסק (וירשיץ בגרמנית), במחוז פוזן, שהיה שייך באותה תקופה לגרמניה אך סופח בשנת [[1920]] ל[[פולין]]. כבר כשהיה ילד העניקה לו אימו [[טלסקופ]], וסקרנותו לכל הקשור ב[[אסטרונומיה]] ובתחום ה[[חלל]] לא הרפתה ממנו כל חייו.
כשוירז'יסק הוחזרה לפולין ב-1920, במסגרת [[חוזה ורסאי]], היגרה משפחתו, כמו משפחות גרמניות רבות אחרות, וקבעה את מקום מושבה החדש ב[[ברלין]].
כילד משך את ליבו ספר בשם "הטיל אל תוך החלל הבין כוכבי" מאת אחד החלוצים בתחום פיתוח הטילים, [[הרמן אוברט]]. בגיל 13 גרם לפיצוץ גדול בעת שירה עגלת צעצוע, שאליה חיבר מספר [[זיקוקין די-נור]]. העגלה עפה למרחק של כמה בלוקים ועלתה באש. פון בראון הצעיר הוחזק במעצר על ידי המשטרה, עד אשר אביו הגיע לאסוף אותו.
שורה 29:
בשנת [[1938]] הוצע לו על ידי המשטר לפתח טילים במסגרת צבאית. ההצעה כללה משכורת נדיבה ותנאים נוחים. פון בראון הצטרף למפלגה הנאצית. מאוחר יותר קיבל דרגת רס"ן בשורות ה[[אס אס]]. במתקן גדול בכפר [[פנמינדה]] בצפון מזרח גרמניה, על חופו של [[הים הבלטי]], שקד פון בראון לצדו של מהנדס הטילים [[ולטר דורנברגר]] על פיתוח טילי ה-A-4 ארוכי הטווח, וטיל על קולי נגד מטוסים שנקרא "וואסרפאל".
ב-[[1943]] החליט [[היטלר]] להשתמש בטילי ה-A-4 כ"טילי נקמה" והביע תקווה שהטילים יעזרו לשנות את מהלך המלחמה לטובתה של גרמניה, הקבוצה מצאה את עצמה מייצרת המוני טילי A-4 במטרה לשגרם על [[לונדון]]. 14 חודשים לאחר הוראתו של היטלר לייצר את הטילים, ב-[[7 בספטמבר]] [[1944]], שוגר לעבר מערב אירופה טיל ה-A-4 המבצעי הראשון, שעתה נקרא [[V-2]].
כשה-V-2 הראשון נורה על לונדון, העיר פון בראון לכמה מעמיתיו: "הטיל עבד נהדר, אבל נחת בכוכב הלא נכון". טילי ה-V-2 יוצרו בתנאים מחפירים, במפעלי עבודת כפייה תת-קרקעיים, שהיו בפיקוח ה[[אס אס]]. במפעלים הועבדו זרים, רבים מהם אסירי מלחמה ממדינות מזרח אירופה. העבודה המייסרת במפעל הביאה למותם של רבים מהם.
פון בראון נראה לכאורה במפעלים אלה שב[[מיטלבאו-דורה]] (במרכז גרמניה), שם הוא היה עד לערמות של גופות מתים. אין שום ראייה לכך שהוא ניסה למחות על ההרג של אותם אנשים. לאחר זמן אף התגלו מסמכים סודיים המצביעים על כך שבחר אישית אסירים לעבודות כפייה (עובדות אלו הוסתרו מפני הציבור האמריקני לאחר שנתגלו). מאוחר יותר בחייו אמר שהתבייש במה שראו עיניו.
שורה 54:
במהלך הזמן הזה שלח פון בראון בדואר [[הצעת נישואין]] לבת-דודתו הראשונה, מריה פון קירסטרופ בת ה-18. השניים התחתנו ב-[[1947]], ולפון בראון נולדה בתו הראשונה, איריס. ב-[[1950]] הועברו פון בראון וקבוצתו להאנטסוויל, [[אלבמה]], ביתו ב-20 השנים הבאות. בין 1950 ל-[[1956]] הוביל פון בראון את קבוצת הפיתוח הצבאית של מחסני הנשק ברדסטון, במסגרת תכנון הטיל שכונה מאוחר יותר "[[רדסטון (טיל)|טיל הרדסטון]]".
פון בראון חלם על עולם שבו יעשה שימוש בטילים למטרות שלום בלבד. כחלק מחזון זה הוא פרסם בשנת [[1952]] במגזין "קולייר" את הרעיון להקים [[תחנת חלל]]. התחנה תהיה בקוטר של 250 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]], תחוג במסלול בגובה של 1,075 [[מיל (יחידת מידה)|מיל]], ותסתובב סביב עצמה על מנת לייצר "כבידה מלאכותית". הוא האמין שתחנת החלל עשויה להיות נקודת קפיצה טובה למסעות עתידיים לירח.
בנוסף, עבד פון בראון בשיתוף פעולה עם [[וולט דיסני]] ושימש כמנהל הטכני של שלוש [[סדרת טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]] אודות חקר החלל. במרוצת השנים המשיך פון בראון בעבודתו הרצופה עם דיסני, בתקווה שמעורבותו בתעשיית הסרטים המשגשגת של דיסני תביא להגברת המודעות והעניין בקרב הציבור לגבי עתיד תוכניות החלל. קבוצתו של פון בראון, שעבדה עבור [[הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים]], פיתחה את הטיל [[יופיטר C]], דגם משופר של טיל הרדסטון. טיל זה שיגר בהצלחה את הלוויין המערבי הראשון, [[אקספלורר 1]], ב-[[31 בינואר]] [[1958]]. האירוע סימן את לידתה של [[תוכנית החלל האמריקאית]].
ב-[[1960]] חנכה [[נאס"א]] את [[מרכז טיסות החלל מרשל]], ב[[האנטסוויל]], אלבמה, והעבירה את פון בראון וקבוצת הפיתוח שלו מ[[הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים]] לנאס"א. פון בראון היה המנהל הראשון של מרכז מרשל וכיהן בתפקיד זה במשך עשור, מיולי 1960 עד פברואר [[1970]].
התוכנית הגדולה הראשונה של מרכז מרשל הייתה פיתוח [[סטורן (משפחת משגרים)|משגרי הסטורן]], שהיו מסוגלים לשאת אסטרונאוטים אל הירח. חלומו לסייע למין האנושי לדרוך על הירח, הפך למציאות ב-[[16 ביולי]] [[1969]], כשטיל [[סטורן 5]], פרי פיתוחו של מרכז מרשל, שיגר את צוות האסטרונאוטים של [[אפולו 11]] לירח.
ב-1970 עברו פון בראון ומשפחתו להתגורר ב[[וושינגטון הבירה]]. באותו זמן הוא מונה לממלא מקום מנהל התכנון במטה נאס"א. משנסתיימה תוכנית אפולו נתגלעו חילוקי דעות בין פון בראון לשאר ראשי נאס"א, מה שהוביל לפרישתו ביוני [[1972]]. הוא הפך לסגן נשיא תעשיות "פיירצ'יילד" בג'רמנטאון, [[מרילנד]], שם הוא פעל רבות בהקמתו ובקידומו של 'מכון החלל הלאומי', שלימים נקרא [[אגודת החלל הלאומית]].
| |||