ועידת קונסטנטינופול השלישית – הבדלי גרסאות

'''ועידת קונסטנטינופוליסקונסטנטינופול השלישית''' הייתה [[ועידה אקומנית]] של [[נצרות|הכנסייה]], אשר נערכה בשנים [[680]]-[[681]] תחת ה[[האימפריה הביזנטית|קיסר הביזנטיני]] [[קונסטנטינוס הרביעי]] וגינתה את [[המינות המונותליטית]].

המינות המונותליטית הוצעה בעשור הרביעי של [[המאה ה-7]] כפשרה בין ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסיה]] ה[[דיופיזיטיות|דיופיזיטית]] לקהילות ה[[מיאפיזיטיות]] אשר פרשו מהכנסייה בעקבות [[ועידת כלקדון]] על ידי הקיסר דאז [[הרקליוס]] ו[[פטריארך]] [[קונסטנטינופוליסקונסטנטינופול]] [[סרגיוס הראשון]]. היא התגלתה עד מהרה כסלע מחלוקת בין הקיסרות הביזנטית (אשר רצתה לבסס את המונותליטיות כדוקטרינה הרשמית בקיסרות) לבין הכנסייה המערבית, ובראשה ה[[אפיפיור]]. הדברים הגיעו עד כדי כך, שהקיסר הביזנטיני [[קונסטנס השני]] צר על [[רומא]], הדיח, כלא ולבסוף [[גלות|הגלה]] את האפיפיור [[מרטינוס הראשון]], אחד המתנגדים החריפים של המונותליטיות.

על-מנת ליישב את הסכסוך ולהפיג את המתח בין קהילות המזרח לקהילות המערב, החליט הקיסר [[קונסטנטינוס הרביעי]] פוגונטוס לזמן כנס של הייררכים מקונסטנטינופוליסמקונסטנטינופול בנוכחות נציגים של הפטריארכיות האחרות. הכנס נפתח ב-[[7 בנובמבר]] [[680]] בנוכחות הקיסר, ומיד הכריז על עצמו כעל הוועידה האקומנית השישית, הכרזה שהייתה מבחינה מסוימת חוקית, שכן בכנס נכחו נציגים של כל הפטריארכיות ([[רומא]], [[קונסטנטינופוליסקונסטנטינופול]], [[אלכסנדריה]], [[אנטיוכיה]] ו[[ירושלים]]). בסך הכול היו בוועידה כ-200 בישופים, ועל החלטותיה חתומים 174.

[[קטגוריה:ועידות אקומניות|קונסטנטינופוליסקונסטנטינופול, 3שלישית]]

[[קטגוריה:קונסטנטינופול: דת |ועידה 3שלישית]]