סטיב אדלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, ביטחו\1 |
|||
שורה 34:
בדצמבר 1975 מונה ל[[שופט]] ב[[בית הדין האזורי לעבודה]], וב-[[1983]] מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה ב[[תל אביב]]. ביוני [[1986]] מונה ל[[שופט]] בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל [[1990]] מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-[[15 בספטמבר]] [[1997]], עם פרישתו של [[מנחם גולדברג]] מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-[[15 בנובמבר]] [[2010]], לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, [[נילי ארד]], לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).{{הערה|{{גלובס|יפעת פרייז|היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי|1000587401|6.9.2010}}}}
לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,{{הערה|שם="מגשר1"}}{{הערה|שם="מגשר2"}} והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה
==עמדותיו ==
שורה 44:
=== דיני עובדים ועבודה ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.
התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:{{הערה|1={{הארץ|חיים ביאור ונורית רוט|"מעסיקים רבים דורסים את העובדים"|1.1559139}}.}} {{ציטוט|תוכן=יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.}}
שורה 52:
בדצמבר 2007 אישר בקשה ל[[צו מניעה|צווי מניעה]] כנגד [[שביתת ארגון המורים (תשס"ח)|שביתת ארגון המורים]], בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד [[שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)|שביתת הסגל האקדמי הבכיר]] נפסלה על-ידו מכל וכל.{{הערה|1=[http://www.humanrights.org.il/articles/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C(1).doc עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים] (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)}}<!--הקישור באתר המאמרים הישראלי חסום. הקישור באתר בתי המשפט מת: {{הערה|1=[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/3DA54D5581760506422573D00056C355/$FILE/2B80D15D7A3341DF422573D0002A29D3.html?OpenElement עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים], באתר בתי המשפט.}}-->
לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות.
== קישורים חיצוניים ==
| |||