בית הסוהר דמון – הבדלי גרסאות

בית הסוהר דמון הוקם בשנת [[1953]] על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית [[אסלאם|מוסלמית]]{{הערה|[[אלכס כרמל]], '''תולדות חיפה בימי הטורקים''', הוצאת [[יד בן צבי]], 1969, עמ' 179}} מ[[חיפה]] – במקום שהיו בו מחסני [[טבק (שיח)|טבק]].{{הערה|[[מנחם מרקוס]], "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת [[רשות שמורות הטבע]], 1997, עמ' 66}} את בית הסוהר הקימו ה[[אסיר]]ים עצמם, שעברו מ[[בית סוהר|בתי סוהר]] אחרים, שבהם לא היה מקום. בית הסוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בדצמבר 1987 נותר בית הסוהר מספר ימים ללא חשמל ומים זורמים{{הערה|{{מעריב|אמיר גילת|אסירי כלא דמון נותרו ללא מים וחשמל ובשב"ס שקלו את פינויים|1987/12/27|00212}}}}.

 

 

בית הסוהר נבנה על [[אתר ארכאולוגי|אתרו]] של יישוב קדום מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת [[פסיפס]], בורות קברים חצובים ושברי עמודים.{{הערה|"[[כל מקום ואתר]]", [[הוצאת משרד הביטחון]], עמוד 113}}