גאוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מ ←תחומי הגאוגרפיה: זה צילום, לא מפה |
התייחסות היהודים לחקר הגיאוגרפיה |
||
שורה 17:
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] הפכה הגאוגרפיה ממקצוע תיאורי למקצוע אנליטי, החוקר תהליכים ולא רק מתאר אותם. כמו כן הוא שם במרכזו את הקשר בין האדם לנוף. נוצרו תחומי מחקר רבים, כגון [[גאוגרפיה של העיר]], [[גאוגרפיה חברתית]], [[גאוגרפיה פוליטית]] ועוד. בשנים האחרונות שמה הגאוגרפיה דגש על מחקר הסביבה, ותורמת גם בתחום ה[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] היישובי והארצי. ישנו קשר חזק בין גאוגרפיה לבין מקצועות אחרים מתחומי מדעי הטבע כ[[בוטניקה]] ו[[גאולוגיה]]; מקצועות מתחום מדעי החברה כ[[סוציולוגיה]] ו[[מדע המדינה]]; ומקצועות בתחום [[מדעי הרוח]] כ[[היסטוריה]].
הספרות הגיאוגרפית בעברית ותרומתם של היהודים לספרות הגיאוגרפית דל בהשוואה למקצועות אחרים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ברוור, א.י|שם=גיאוגרפיה|כתב עת=אינצקלופדיה העברית|כרך=כרך 9|עמ=70|שנת הוצאה=1964}}</ref>
פרופסור [[דוד עמירן]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] נחשב לאבי הגאוגרפיה הישראלית המודרנית.
|