מקרא מגילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאריאל פיקאר
מ הוספת קישור לספר המנהיג
שורה 80:
באחד מכתבי היד של [[סדר רב עמרם גאון]] קיימת תוספת מאוחרת בשם רס"ג אשר מזכירה פסוק שלישי "ומרדכי יצא מלפני המלך",{{הערה|אסתר ח',ט"ז}} פסוק אחד לפני הפסוק "ליהודים הייתה אורה".{{הערה|ראו מהדורת [[דניאל גולדשמידט|גולדשמידט]] עמוד ק"א}} מובאים שם שני מנהגים ביחס לסדר קריאת שני הפסוקים הללו, לפי מנהג אחד קורא כל הציבור את הפסוק הראשון ולאחריו קורא אותו החזן, אזי קורא הציבור את הפסוק השני ואחר כך החזן. לפי מנהג שני קורא הציבור את שני הפסוקים הללו בבת אחת ולאחר מכן קוראם החזן בבת אחת. חילוק מנהגים זה קיים עד היום בין הקהילות השונות.
 
[[רש"י]] בספר הפרדס{{הערה|מהדורת עהנריך עמוד רנ"ד. מקבילות מצויות בספרות דבי רש"י: סידור רש"י עמוד 167 סימן שמ"ד. תשובות רש"י מהדורת אלפנביין סימן ק"ל עמוד 168}} מביא בשם ר' קלונימוס{{הערה|ר' [[שלמה בובר]] בסידור רש"י מציין כי זהו ר' קלונימוס איש רומי}} פסוק נוסף "איש יהודי היה בשושן הבירה".{{הערה|אסתר ב',ב'}} הוא גם מציין כי קריאת הפסוקים בקול רם אינה חובה ואפילו לא מנהג אלא "שמחת התנוקות", וכן מציין ר' [[אברהם בן נתן]] בספרב[[ספר המנהיג]]{{הערה|מהדורת רפאל עמוד רמג}} שנהגו בצרפת ובפרובינצא{{הערה|צרפת היא צרפת הצפונית ופרובינצא היא צרפת הדרומית (השוו [[נוסח צרפת]] לעומת [[נוסח פרובנס]]}} לומר פסוקים אלו בקול רם כדי "להרבות השמחה". בעל [[שיבולי הלקט]]{{הערה|סימן קצ"ח. פסוק זה נזכר בנוסף על הפסוקים "ליהודים הייתה אורה" ו"כי מרדכי היהודי}} מזכיר פסוק נוסף "ויתלו את המן על העץ".{{הערה|אסתר, ז',י'}} בתקופות מאוחרות יותר מוזכר גם הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך".{{הערה|אסתר ו',א'. ראו למשל כתר שם טוב גגין חלק א' עמוד תקמ"א}}
 
=== המנהג היום ===