קריפטוזואולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 14:
עובדה עליה נשענת הקריפטוזואולוגיה היא שיצורים רבים המוכרים לנו כיום נחשבו בעבר ליצורים אגדתיים (בעגת התחום: '''קריפטידים'''). סיפורים ושמועות על חיות אקזוטיות ב[[אפריקה]] וב[[הודו]], למשל, סיפורים אשר הגיעו דרך מגלי ארצות, הוכנסו לרוב לתחום ה[[פולקלור]] וזכו לעניין מדעי מועט ב[[ימי הביניים]]. מגלי הארצות עצמם שמעו את הדיווחים מתושבי המקום; אנשי המערב הניחו כי מדובר במיתולוגיה מקומית. הקריפטוזואולוגים טוענים כי יש ללמוד מן העבר ולא להגיב בביטול לסיפורים ותצפיות דומים בימינו אנו, שכן אזורים רבים על-פני [[כדור הארץ]] עדיין לא נחקרו דיים וביטול גורף של כל תצפית של קריפטיד הוא שגוי.
הקריפוזואולוגים מציינים חיות שבעבר נחשבו לאגדתיות: [[גורילת הר]]ים, [[דרקון קומודו]] (ה[[לטאה]] הגדולה בעולם), [[דיונון ענק]], [[ברווזן]] ועוד. בשנת [[2003]] התגלו ב[[אינדונזיה]] [[עצם|עצמות]] מין קדום של האדם, [[הומו
כך או כך, הקריפטוזואולוגים טוענים כי ספקנות מוגזמת וראיית עולם מדעית נוקשה מדי עלולות ממש '''לחבל''' במציאתם של קריפטידים חדשים. חלק גדול מהספקנות נובע מהתמקדותה של הקריפטוזואולוגיה ב[[חולייתנים]]; הסברה היא כי הסיכוי למצוא חולייתנים חדשים נמוך בהרבה בהשוואה למציאת [[חסרי חוליות]], [[צמחים]] או [[חיידקים]] חדשים.
|