קריפטוזואולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
עובדה עליה נשענת הקריפטוזואולוגיה היא שיצורים רבים המוכרים לנו כיום נחשבו בעבר ליצורים אגדתיים (בעגת התחום: '''קריפטידים'''). סיפורים ושמועות על חיות אקזוטיות ב[[אפריקה]] וב[[הודו]], למשל, סיפורים אשר הגיעו דרך מגלי ארצות, הוכנסו לרוב לתחום ה[[פולקלור]] וזכו לעניין מדעי מועט ב[[ימי הביניים]]. מגלי הארצות עצמם שמעו את הדיווחים מתושבי המקום; אנשי המערב הניחו כי מדובר במיתולוגיה מקומית. הקריפטוזואולוגים טוענים כי יש ללמוד מן העבר ולא להגיב בביטול לסיפורים ותצפיות דומים בימינו אנו, שכן אזורים רבים על-פני [[כדור הארץ]] עדיין לא נחקרו דיים וביטול גורף של כל תצפית של קריפטיד הוא שגוי.
 
הקריפוזואולוגים מציינים חיות שבעבר נחשבו לאגדתיות: [[גורילת הר]]ים, [[דרקון קומודו]] (ה[[לטאה]] הגדולה בעולם), [[דיונון ענק]], [[ברווזן]] ועוד. בשנת [[2003]] התגלו ב[[אינדונזיה]] [[עצם|עצמות]] מין קדום של האדם, [[הומו פלורס|''Homo floresiensis''פלורסיינסיס]]; המין קרוי על שם ה[[אי]] בו התגלו העצמות, פלוֹרֵס. לאחר זמן קצר התברר כי בפולקלור המקומי של תושבי פלורס קיים יצור בשם אֶבּוּ גוֹגוֹ (Ebu Gogo) התואם בדיוק מפליא למראהו המשוער של מין האדם שעצמותיו נמצאו (שביב זה של הפולקלור המקומי שרד עד תחילת [[המאה ה-20]]) {{מקור}}. הגילוי עורר התרגשות בקהילה ה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגית]] והערכה מחודשת של הקריפטוזואולוגיה. הנרי ג'י (Henry Gee), העורך של [[מגזין]] ה[[טבע]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[Nature]], כתב כי "הקריפטוזואולוגיה, חקר היצורים המופלאים הללו, עשויה בהחלט להתעורר לחיים"{{מקור}}.
 
כך או כך, הקריפטוזואולוגים טוענים כי ספקנות מוגזמת וראיית עולם מדעית נוקשה מדי עלולות ממש '''לחבל''' במציאתם של קריפטידים חדשים. חלק גדול מהספקנות נובע מהתמקדותה של הקריפטוזואולוגיה ב[[חולייתנים]]; הסברה היא כי הסיכוי למצוא חולייתנים חדשים נמוך בהרבה בהשוואה למציאת [[חסרי חוליות]], [[צמחים]] או [[חיידקים]] חדשים.