|
[[קובץ:StMaryOfTheMongols20071010 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פירמנים מוצגים בכנסייה יוונית ב[[איסטנבול]]. מכוח הוראותיהם, הוענקה הכנסייה לקהילה]]
'''פירמןפירמאן''' (מ[[פרסית]] '''فرمان'''; [[טורקית]] '''Ferman''') הוא [[צו]] [[מונרך|מלכותי]] שנהג במספר מדינות [[מוסלמי]]ות בתקופות שונות ב[[היסטוריה]], ובהן [[האימפריה העות'מאנית]], [[האימפריה המוגולית]] וב[[איראן]] בתקופתו של ה[[שאה]] [[מוחמד רזא שאה פהלווי]]. פירמנים הוצאו לעיתים גם על ידי שליטים שאינם המונרך, או על ידי עושי דברו. משמעות נוספת שקיבלה המילה פירמןפירמאן היא "זיכיון" או חזקה. למשל, הזיכיון שניתן לקהילות דתיות שונות לניהול המקומות הקדושים ניתן כצו והובן כזכיון.
באימפריה העות'מאנית עסקו הפירמאנים בנושאים חילונים, שכן סמכותו הדתית של ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] הייתה טבועה בו מהיותו ה[[ח'ליפה]]. הפירמנים קובצו לקודקס, או קנון (Kanun), שהיה מעין קובץ צווים וחיקוקים.
==דוגמאות לפירמנים==
*על פי המסורת המקומית, בכנסייה ב[[מנזר סנטה קתרינה]] שב[[חצי האי סיני]], שמור פירמןפירמאן אשר נטען כי נחתם בידי [[מוחמד]] עצמו. הפירמןהפירמאן העניק הגנה למנזר מפני פוגעים מוסלמים.
*פירמןפירמאן שהוצא בשמו של הסולטאן [[אהמט השלישי]] בשנת [[1727]] אישר את הקמת [[בית דפוס|בית הדפוס]] הראשון ב[[איסטנבול]].
*"פירמןפירמאן ה[[טנזימאט]]" שפרסם הסולטאן [[אבדילמג'יט הראשון]] ב-[[3 בנובמבר]] [[1839]], פתח את תקופת ההתחדשות והרפורמה באימפריה העות'מאנית באמצע [[המאה ה-19]].
*ב-[[28 באוגוסט]] [[1840]] פרסם שליט [[מצרים]] [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] פירמןפירמאן המכריז על חפותם של יהודי [[דמשק]], לאחר [[עלילת דמשק]].
*ב-[[5 בינואר]] [[1856]] פרסם הסולטאן הטורקי פירמןפירמאן שהתיר את חפירת [[תעלת סואץ]].
*פירמןפירמאן מ-[[1880]] התיר ל[[ארכאולוג]]ים [[גרמני]]ם לחקור את שרידי [[פרגמון]].
[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: חוק ומשפט]]
| 