קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=היה [[רבי מאיר]] אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של [[בנימין]] וירד לים תחילה. אמר לו [[רבי יהודה]]: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ '''נחשון בן עמינדב''' וירד לים תחילה".{{הערה|[[מסכת סוטה]] לו, ל"ז, [[מכילתא]] בשלח - ויהי ה).}}}}

* ב[[מכילתא]]{{הערה|1=מכילתא בשלח השירה ג' וזוהר חלק ב' ד' ב'}} הובאה האמירה בשם [[רבי אליעזר]] ש"ראתה [[שפחה]] על הים מה שלא ראה [[יחזקאל בן בוזי]]".

* ב[[הגדה של פסח]] נכתב כי המכה שהכה [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מ[[עשר המכות]] שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב{{הערה|1=שמות ח טו}} "ויאמרו החרטומים אל פרעה '''אצבע''' אלוהים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב{{הערה|1=שמות יד לא}} "וירא ישראל את '''היד''' הגדולה".

* ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|1=ירושלמי תענית ב ה}} הובא שעם ישראל נחלקו לארבע כתות כשראו את המצרים רודפים אחריהם: הכת הראשונה הציעה ליפול לים, הכת השנייה הציעה לשוב למצרים, הכת השלישית הציעה להלחם במצרים, והכת הרביעית הציעה להתפלל נגד המצרים.{{הערה|1=קרבן העדה מסכת תענית פרק ב הלכה ה}} לכת הראשונה משה ענה: "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'", לכת השנייה משה ענה: "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם", לכת השלישית משה ענה: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם", ולכת הרביעית משה ענה: "וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יד|יג}}-י"ד.}}