המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת ויקישיתוף בשורה בערכים בקטגוריית השגויים קטגוריה:ערכים ללא מזהה בוויקינתונים (תג)
שורה 46:
כתיבת הסיפור מחדש ארכה שלושה עד שישה ימים וסטיבנסון הוסיף ללטש אותו במשך ארבעה עד שישה שבועות נוספים. [[לויד אוסבורן]], בנו החורג של סטיבנסון שהיה בן 15 באותה עת, זוכר שהכתיבה השרתה על אביו עליצות וקדחתנות יוצאת דופן. החוקר ויליאם גריי הציע כי סטיבנסון השתמש ב[[קוקאין]] בעת שכתב את הסיפור מחדש.{{הערה|שם=Gray2004|1={{citation|author=William Gray|title=Robert Louis Stevenson: A Literary Life|url=https://books.google.com/books?id=PnNqQgAACAAJ|year=2004|publisher=Palgrave Macmillan|isbn=978-0-333-98400-0}}}}
 
הספר חולק את הרעיונות, החדשניים דאז, של תורת ה[[פסיכואנליזה]] של [[זיגמונד פרויידפרויד]]. על פי רעיונות אלה יש טוב ורע, תרבותי ופראי בכל אדם ושכל אדם המצליח להתנהג בצורה תרבותית ומכובדת עושה זאת בעזרת [[הדחקה]] של דחפים לא תרבותיים. דחפים המשותפים לאדם ולבעלי החיים. כאשר דוקטור ג'קיל המכובד מביע רעיונות אלה בקול רם, סובביו המומים ומאוכזבים מדעותיו עד כדי כך שהדבר מסכן את האירוסין שלו. אולם, המוניטין הרב שהוא צבר בהתנהגות נורמטיבית מכל בחינה אחרת, כולל היותו מלומד, עשיר ואחראי מאפשרים לסובביו להמשיך בקשריהם אתו למרות הבעת דעות אלה.
 
אחד העיבודים של הספר לקולנוע, [[הפרופסור המטורף (סרט, 1963)|הפרופסור המטורף]] (1963) של [[ג'רי לואיס]], מדגים תפיסה ערכית שונה לחלוטין מזו של הספר – בהתאם ל[[מהפכת שנות השישים]]. אצל לואיס, המלומד האחראי הוא טיפוס חסר כל [[קסם אישי]] והתרופה מאפשרת לו להשתחרר מכל אחריות ולהיות בליין, על גבול העבריינות, הניחן ב[[משיכה מינית]] רבה.