פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 24 בתים, לפני 6 חודשים
מ
←‏שם החודש: הגהה, אלו שתי מילים ולא מילה אחת
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון<ref>עיין [[תלמוד בבלי]], ראש השנה י"א, ב; [[תרגום יונתן בן עוזיאל]], [[דברים]] י"א, י"ד; [[תרגום שני]] אסתר ג', ז'</ref> (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".
 
מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילהבצירוף המילים ה[[אכדית|אכדי]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו [[עולה בקנה אחד]] עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.
 
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].