פתיחת התפריט הראשי

עלה בקנה אחד

(הופנה מהדף עולה בקנה אחד)

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד - הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.[1]

קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן הדגנים והגמאים את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.[2]

הניב השתרש בשפה העברית לתקופותיה, ומרבים להשתמש בו גם במאה ה-21, והיפוכו: "לא עלה בקנה אחד".[3]

מקור הביטויעריכה

 
דף מתוך כתב-יד מפואר משנת 1299 של התנ"ך (מאוסף שכלל גם את תנ"ך קניקוט), המכיל את הסיפור על חלום פרעה. נמצא בספרייה הבודליאנית של אוניברסיטת אוקספורד

המלך המצרי, פרעה, חולם שני חלומות המבשרים את בואו של הרעב הגדול לאזור. בחלומו השני, מספר המקרא בספר בראשית, פרק מ"א, פסוקים ה'-ז':

וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.  וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם

רש"י מפרש "בקנה אחד"- טואיד"ל בלע"ז [גבעול],[4] משמע, שבע השיבולים הבריאות והטובות עלו מגבעול אחד.

בעל הטורים מקשר את הקנה לקני המנורה שמפיצים אור. על כן השיבולים הבריאות עלו בקנה אחד, ואילו בשדופות לא נאמר: קנה אחד. "שהשובע הוא אור לעולם, ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד"[5]

מלבי"ם מסביר את הופעת "בקנה אחד" בשיבולים הטובות בדרך זו: "לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה, ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם", שנות השובע הגיעו ברצף, מה שאין כן בשנות הרעב. הסבר נוסף לקנה האחד, לדעתו, טמון בבריאותן של השיבולים היפות; קנה אחד יצמיח שבע שבולים טובות.[5]

"תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע, העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע". מסבירה האקדמיה ללשון העברית[1] כל הפירושים הללו מניחים בבסיס דבריהם, ששיבולים העולות מקנה אחד הן דומות, תואמות.

שימושי הביטוי בשפהעריכה

הריטב"א, שחי בין השנים 1250–1330, כותב בפירושו לתלמוד, מסכת כתובות: "רשב"ג, היינו ת"ק, ורש"י ז"ל, היינו ר"ח, ושתי הגרסאות עולות בקנה אחד"[6]

במאמר בכתב עת "המאסף", דור המאספים, מספטמבר 1787 נכתב: "ומעתה אביא הראיות אשר עליהם בניתי מאמרים אלה, והם ממה שמצאתי בדברי חז"ל, על מקומות מפושרות בש"ס ובמדרשות, וכל דבריהם עולים בקנה אחד"[7]

בעיתון "הצפירה" משנת 1867 כותב בנימין צבי שיינפינקעל במדור ידיעות הטבע – מאמר בשם: "אודם הבושה", על מחקריו של דרווין: "על פני הקוף החלקים למשעי בלי שיער, יכיר כל רואה את האודם אם תאוה עזה תשתער בחבו. אבל ההתאדמות העדינה הבאה ממקור הבשת, לא תארח עליהם לעולם, אשר אמנם הדבר הזה עולה בקנה אחד עם טבעם ותכונתם, כי בני השחץ האלה בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו."[8]

במעריב מאוקטובר 1990 מתראיין אריאל רוזן-צבי, ואומר: "אבא [...] האמין שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית. זו גישה פוליטית של מיעוט המתחייב בנאמנות לכיתה. אני השתחררתי ממנה. היא אינה עולה בקנה אחד עם תפישה דמוקרטית ומנציחה עוולות"[9]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 האקדמיה ללשון העברית, מטבע לשון בכל יום, עלה בקנה אחד.
  2. ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש, קרית ספר, תשכ"ט
  3. ^ ראו בערך מארק בליצשטיין : "בהמשך עזב את המפלגה הקומוניסטית האמריקאית שאליה השתייך, וייחס זאת לנטייתו המינית, אשר לא עלתה בקנה אחד עם אידאולוגיית המפלגה"
  4. ^ בראשית, מא, ה - ויקיטקסט
  5. ^ 5.0 5.1 בראשית, פרק מא, ובלכתך בדרך (לימוד יומי אוטומטי)
  6. ^ ריטב"א על כתובות, כ"ו, א'. תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
  7. ^ "תשובה לשאלת השואל לחודש אב תקמ"ו", המאסף, 17 בספטמבר 1787
  8. ^ בנימין צבי שיינפינקעל, "אודם הבושה", הצפירה, 26 בדצמבר 1867
  9. ^ נטע שדמי, "לא משאיר כביסה מלוכלכת בבית", מעריב, 5 באוקטובר 1990