שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפרשת מטות
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 28:
בגמרא ובפוסקים{{הערה|ב[[משנה תורה|רמב"ם]], ב[[ארבעה טורים|טור]] וב[[שולחן ערוך|שו"ע]]}} אין הגבלה על הדרך בה תעשה תקנה זו. עם זאת, ישנן דעות הלכתיות שונות בסוגיה זו וכן מנהגים בקרב חלק מהעדות:
* קריאת פרשה ([[פרשה פתוחה|פתוחה]] או [[פרשה סתומה|סתומה]]) פעמיים ואז תרגומה, כמנהג [[הגר"א]]{{הערה|1=ספר '''מעשה רב''', סימן נט.}}.
* [[שולחן ערוך הרב]] הביא את מנהג הגר"א, והביא עוד מנהג לקרוא כל פסוק בנפרד פעמיים ולאחריו תרגום הפסוק, והכריע לטובת השיטה השנייה על פי מקורות ה[[קבלה]],{{הערה|שולחן ערוך הרב, סימן רפ"ה, סעיף ג'.}} וכן הוא מנהג ה[[יהדות תימן|תימנים]]. ביהדות צפון אפריקה נודע היה התרגום הערבי יהודי (השרח) בעל פה: תחילה, קריאה של פסוק אחד מן המקרא, (ולעיתים רחוקות גם תרגומו הארמי), ואחריו אמירת תרגומו לפי השרח.<ref>{{הערה|משה בר אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה, ירושלים 1998, עמ' 7-5</ref>}}
* קריאת כל פרשת השבוע בבת אחת.