פרויקט בן-יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 34:
עם היצירות הראשונות בפרויקט נמנו שיריה של [[רחל המשוררת|המשוררת רחל]], סיפוריו של [[יוסף חיים ברנר]], מאמריו של [[אחד העם]], תרגומיו של [[אורי ניסן גנסין]] וכתביו של [[חיים נחמן ביאליק]], שהוצגו באתר מיד עם פקיעת זכויות היוצרים עליהם, באחד בינואר, [[2005]].
 
בשנת [[2004]] הוקמה "[[העמותה למחשוב ספרות עברית]]" (עמותה רשומה) בראשות ברטוב, בעיקר לצורך [[התרמה|קבלת תרומות]], אשר משמשות לבניית והשבחת התשתית הטכנולוגית של הפרויקט. מאז תחילת דרכו ועד היום, הפרויקט מנוהל כולו על טהרת ההתנדבות (היינו, אין לו משרדים או מקבלי משכורות), וכל עבודת ניהול הפרויקט מרוכזת באינטרנט. יו"ר הוועד המנהל של העמותה היא שני אבנשטיין סיגלוב והיא העורכת ראשית. אסף ברטוב והילה לוי משמשים יחד איתה עורכים ראשיים בפרויקט בן-יהודה.
 
==הפרויקט בעשור השני של המאה ה-21 ==
נכון לסוף שנת 2013 פעילים במיזם כ-250 מתנדבים, והוא כולל כ-8,000 יצירות, מאת כ-200 מחברים שונים. [[יושב ראש|יושבת ראש]] ה[[דירקטוריון|ועד המנהל]] והעורכת ראשית היא [[שני אבנשטיין סיגלוב]].
 
בניגוד לשנות פעילותו הראשונות, בו עסק אך ורק ביצירות שהפכו זה מכבר נחלת הכלל, כיום הפרויקט כולל גם יצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, אך מוצגות לטובת הציבור ברשות בעלי הזכויות, כגון יצירותיהם של [[אברהם רגלסון]], [[אביגדור המאירי]], [[משה בסוק]], [[שושנה שרירא]], [[ישראל כהן]], [[דוד בן-גוריון]] ורבים נוספים. יצירות אלה מסומנות באופן מיוחד באתר הפרויקט, על מנת להקל על הקוראים להבדיל בין יצירות חופשיות למוגנות.