אודת הזיכרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←הפואמה: הרחבה |
||
שורה 8:
לורנס ביניון כתב את הפואמה, ובה שבעה בתים, לכבוד חללי חיל המשלוח הבריטי לצרפת. היה זה לאחר שנודע על אבדותיו הקשות ב[[קרב מון]] וב[[הקרב על המארן (1914)|קרב על המארן]], מהקרבות הראשונים ב[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית]]. הפואמה פורסמה לראשונה ב[[עיתון]] [[טיימס]] ב-21 בספטמבר 1914.
עם הזמן הפך הבית הרביעי של הפואמה, שהוא האודה, לטקסט זיכרון מקובל לחללי כל המלחמות בבריטניה, [[קנדה]], [[אוסטרליה]] ו[[ניו זילנד]], ומושמע בטקסי [[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזיכרון]], [[יום שביתת הנשק]] ו[[יום אנזא"ק]]. במהלך הטקסים מדקלם אחד הדוברים את ארבע שורות האודה, ואחריו חוזרים הנוכחים בקול על השורה האחרונה - '''אנו נזכור אותם'''.{{הערה|להשוואה, ראו את שיר [[הרעות]] הישראלי.}} מיד לאחר מכן נשמעת תרועת ה[[חצוצרה]] [[Last Post]], שלאחריה נשמרות [[דקת דומייה|שתי דקות דומייה]].
האודה נחרתה על [[אנדרטה|אנדרטאות]] רבות לנופלים. כמו כן חוברו לה עם השנים מספר [[לחן|לחנים]], לרבות על ידי ה[[מלחין]] [[אדוארד אלגר]].
| |||