זאב טסמני – הבדלי גרסאות

אורכו של זאב טסמני בוגר נע בין 100 ל-180 סנטימטרים, כולל זנב שהגיע לאורך של 50–65 סנטימטרים. הפרט הגדול ביותר שנמדד הגיע לאורך עצום של 2 [[מטר]]ים ו-90 סנטימטרים, מהאף ועד לקצה הזנב. גובה כתפם של פרטים בוגרים היה 60 סנטימטרים, ומשקלם היה 20–30 [[קילוגרם|קילוגרמים]]. ה[[דו צורתיות זוויגית|דימורפיזם הזוויגי]] היה קטן יחסית - ה[[נקבה|נקבות]] היו קטנות רק במעט מה[[זכר]]ים. לנקבת הזאב הטסמני היה כיס ובו ארבע [[פטמה|פטמות]], אולם בשונה מ[[חיות כיס]] אחרות, פתח הכיס של נקבת הזאב הטסמני היה מופנה לאחור.

 

[[קובץ:Thylacine-footprint-Hebrew.png|ממוזער|ימין|200px|עקבותיו של הזאב הטסמני]]

מחקרים מוקדמים הציעו כי הזאב הטסמני הוא בעל חוש [[ריח]] מדויק ומפותח, אשר איפשר לו לעקוב אחר טרפו,{{הערה|שם=parks}} אולם ניתוח של מבנה ה[[מוח]] שלו גילה כי [[פקעת הרחה|פקעות ההרחה]] (Olfactory bulb) לא היו מפותחות. לכן, סביר כי הזאב הסתמך על חושי ה[[ראייה]] וה[[שמיעה]] בעת הציד. צופים אחדים בזאב הטסמני תיארו אותו כבעל ריח חזק וייחודי, אחרים תיארוהו כבעל ניחוח קל בלבד, בעוד שאחרים ציינו כי אין לו ריח כלל. ייתכן כי הזאב הטסמני, בדומה לקרובו ה[[שד טסמני|שד הטסמני]], הפיץ ריח כאשר היה נסער (Paddle 2000).

פעילי שימור החלו לבקש להגן על הזאב הטסמני ב-[[1901]], אולם קשיים פוליטיים מנעו את הוצאתן לפועל של תוכניות שימור עד [[1936]]. כך, הממשלה הטסמנית הנהיגה הגנה רשמית על הזאב רק ב-[[10 ביולי]] 1936, 59 ימים לפני שהפרט האחרון הידוע מת בשבייה.

 

 

[[מצב שימור|מצב השימור]] של המין הוגדר כמין הנתון ב[[סכנת הכחדה]] (Endangered Species) עד [[1986]]. לפי סטנדרטים בינלאומיים, מין מוגדר כ"נכחד" כאשר עברו 50 שנה מאז הפעם האחרונה שבה תועד פרט חי של המין. מאחר שלא נמצאה ראיה לכך שהזאב הטסמני התקיים מאז 1936, הוא עמד בקריטריון הרשמי והוכרז כנכחד על ידי [[IUCN|איגוד השימור העולמי]] (IUCN). [[אמנת וושינגטון (חיות מוגנות)|אמנת וושינגטון לחיות מוגנות]] (CITES) נקטה קו זהיר יותר, וקבעה כי הזאב הטסמני הוא בגדר מין ש"ייתכן שנכחד".