חוקת ארצות הברית – הבדלי גרסאות

מאז הכרזת העצמאות של [[ארצות הברית]] בשנת [[1776]] על ידי [[שלוש עשרה המושבות]], הייתה כל מושבה מדינה עצמאית. האיחוד בין המדינות היה לא יותר מ[[קונפדרציה]] רופפת ונוהל על פי [[תקנון הקונפדרציה]] אשר קבע כי כל שינוי בו חייב אישור של כל שלוש עשרה המדינות. כלי השלטון היחיד של האיחוד היה [[קונגרס הקונפדרציה]], אשר היה תלוי ביותר ברצון הטוב של המדינות; גם כאשר החליט הקונגרס דבר-מה, לא הייתה לצדו רשות מבצעת על-מנת להוציא אל הפועל את החלטותיו; כמו כן, לשלטון המרכזי של הקונפדרציה לא היו כספים, שכן התקנון לא העניק לו את הסמכות לגבות מסיםמיסים. לאור חסרונות אלה, בוועידת אנאפוליס משנת [[1786]] הוחלט כי יש לכנס ועידה של נציגים מכל המדינות על-מנת לדון בתיקונים ושינויים לתקנון. בהתאם להחלטה זו, ב-[[25 במאי]] [[1787]] התכנסה [[ועידת החוקה (ארצות הברית)|ועידת החוקה בפילדלפיה]].

* [[התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-24]] ([[1964]]) אסר התניית זכות ההצבעה בתשלום מסיםמיסים תקין.