בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 105:
בקרב הציבור ה[[חרדים|חרדי]] וה[[דתיים לאומיים|דתי]] קיימת תחושת [[ניכור]] כלפי בג"ץ, בשל פסקי-דין המובילים לתוצאה השונה ברוב המקרים מהשקפת עולמם ה[[דת]]ית{{הערה|1={{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=kSBWoihje3M ערוץ הכנסת - ישראל אייכלר: בג"ץ הוא אויב הציבור ושופטי בג"ץ מפרי חוק, 17.4.16], [[ערוץ הכנסת]] ב[[יוטיוב]], 17 באפריל 2016}}. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד ב[[הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)|הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון]], שנערכה בשנת [[1999]], ובעצרות ענק שליוו למאסר את [[בג"ץ בית הספר בעמנואל|הורי עמנואל]] בשנת [[2010]], שעיקרו המרכזי היה מחאה נגד מה שנתפס על ידם כהתערבות פסולה של בג"ץ במהות החינוך החרדי.
 
נגד בג"ץ נמתחה ביקורת על כך שהוא מפלה לרעה בדין על סמך נטייה והשתייכות פוליטית. ביוני [[2010]] פרסמה [[רגבים (עמותה)|עמותת רגבים]] דו"ח השוואתי המצביע לדבריה על עדיפות הניתנת ב[[בית המשפט העליון]] ל[[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני השמאל]]. הדו"ח בחן "מקרי ראי", עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בנייה בלתי חוקית ב[[התנחלות|התנחלויות]] לעומת עתירות זהות שהגישו ארגוני ימין כנגד בנייה ערבית בלתי חוקית והשווה את המרכיבים הפרוצדורליים של ההליך המשפטי בעתירות השונות. על פי מחברי הדו"ח קיימת אפליה בבית המשפט העליון לטובת ארגוני שמאל המתבטאת בפסיקות לטובתם, בזירוז הליכים, במתן צווים על תנאי למדינה ובהתערבות בהחלטות של רשויות המדינה{{הערה|שם=דוח|1=[http://www.aleom.org/pic/File/doch%20hashvahot.PDF על עיוות הדין - בג"ץ כמפלטו האחרון של האזרח האמנם?!], באתר רגבים wwwa.aleom.org }}{{הערה|{{NFC|איציק וולף|הקפאה חד-צדדית|222546|}} {{ש}} {{ערוץ7|שמעון כהן|כך נולד דו"ח האובייקטיביות של ביניש|206712|11 ביולי 2010}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|[[קלמן ליבסקינד]]|מורשת ההריסות של נאור: יד קשה אצל היהודים, יד רכה אצל הערבים|journalists/Article-604397|28 באוקטובר 2017}}}}. ביוני 2018 פורסם הארגון דו"ח נוסף ומקיף יותר, הבוחן 113 עתירות מימין ומשמאל, בנוגע למבנים בלתי חוקיים ב[[יהודה ושומרון]], שהוגשו בין השנים 2005 ו־2017. הדו"ח מצא פער משמעותי לטובת עתירות השמאל בכל הפרמטרים שנבדקו{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|עכשיו זה בדוק: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין|376445|26 ביוני 2018}}}}. מאידך, בעקבות ההיתר שנתן בג"ץ להריסת הכפר [[חאן אל-אחמר]], נמתחה עליו ביקורת משמאל.{{הערה|{{מעריב אונליין|אבישי גרינצייג|בג"ץ קבע סופית: הכפר הבדואי חאן אל אח'מר יפונה|news/law/Article-660076|5 בספטמבר 2018}}{{ש}}{{הארץ|מרדכי קרמניצר|החלטת בג"ץ בעניין חאן אל־אחמר: גיבוי משפטי לעושק בחסות המדינה|1.6455753|5 בספטמבר 2018}}}}.
 
נגד תיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] הוגשו שלוש פעמים עתירות לבג"ץ, שפסל בשלושת המקרים חלקים מתיקונים אלה. לאחר התיקון השלישי, שבא בעקבות שתי הפסילות הקודמות, פסק בג"ץ באוגוסט 2015 שמרבית הוראות החוק צולחות את מבחן ה[[חוקתיות]], אך קיצר את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה הנקובה בתיקון זה לשנים-עשר חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין שנים-עשר חודשים או יותר ישוחררו ממנו לאלתר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14086650.c15|סוג=בג"ץ|עותר=טשומה נגה דסטה ואחרים|משיב=הכנסת ואחרים}}, ניתן ב-11 באוגוסט 2015}}. בעקבות כך יצאו תושבי דרום תל אביב, שראו עצמם נפגעים מפסק הדין, להפגנות נגד בג"ץ{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|הפגנת זעם בדרום תל אביב: "השכונות מלאות במסתננים, מורחים אותנו"|2881109|12 באוגוסט 2015}}}}. באוגוסט [[2017]], בעקבות התערבות נוספת של בג"ץ בהסדר לגירוש [[הסתננות מאפריקה לישראל|מסתננים]] למדינה שלישית, החלו הפגנות מחאה שבועיות נגד [[נשיאת בית המשפט העליון]] [[מרים נאור]] שהתקיימו מול ביתה בשכונת [[רחביה]]{{הערה|{{Ynet|1=עדי רוזנברג|2=תושבי דרום ת"א הפגינו מחוץ לבית נשיאת העליון|3=5007961|4=26 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/892/262.html|הכותב=נטעאל בנדל|כותרת=תושבי דרום ת"א מפגינים מול ביתה של נשיאת ביהמ"ש העליון|אתר=באתר [[nrg]]|תאריך=26 באוגוסט 2017}}}}.
שורה 111:
ביולי [[2015]] פסק בג"ץ כי יש להרוס בניינים לא חוקיים ב[[בית אל]], אף על פי שהמדינה פועלת להכשרתם. בעקבות כך ובעקבות דו"ח של עמותת [[רגבים (עמותה)|רגבים]]{{הערה|שם=רגבים|1=[http://regavim.org.il/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94/ דו"ח חדש מוכיח: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין], באתר [[רגבים (עמותה)|רגבים]].}} שטען כי הפסיקות מוטות בצורה עקבית נגד יהודים בלבד קמה מחאה שקראה "די לגזענות של בג"ץ" במסגרתה היו [[הפגנה|הפגנות]] ב[[ירושלים]] ועל [[כביש 60]]{{הערה|{{בחדרי חרדים||8 נעצרו בהפגנות נגד הריסת הבתים בבית אל|86171}}.}} והתקיימה קריאת [[מגילת איכה]] מול בג"ץ ב[[תשעה באב]]{{הערה|{{ערוץ7|אלירן אהרון|מגילת איכה וקינות מול בג"ץ - וידאו|303047|25 ביולי 2015}}}}. לאחר פסק הדין אמר [[חבר הכנסת]] [[מוטי יוגב]] שיש להרים "[[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] [[דחפור|טרקטור]] [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D-9]]" על בית המשפט, ומאוחר יותר חזר בו מדבריו{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וטובה צימוקי|ח"כ יוגב מהבית היהודי: להרים את כף הדחפור על בג"ץ|4685226|29 ביולי 2015}}{{ש}}{{nrg|[[זאב קם]]|ח"כ יוגב: "לעלות על בג"ץ עם טרקטור D9"|713/169|29 ביולי 2015|1|2}}}}. בעקבות כך יצא [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] להגנת בג"ץ{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי ואיתמר אייכנר|וינשטיין: "אין לערער על הלגיטימיות של ביהמ"ש"|4685432|29 ביולי 2015}}}}. באוקטובר אותה שנה, לאחר שבג"ץ עיכב הריסת בתי [[מחבל]]ים יצא חה"כ יוגב פעם נוספת בביקורת על בג"ץ, ואליו הצטרף [[שר התיירות]], [[יריב לוין]]{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|הסערה הפוליטית בעקבות המתקפה החריפה של ח"כ מוטי יוגב על בג"ץ|news/politics/Article-504702|22 באוקטובר 2015}}.}}.
 
בדצמבר [[2017]] פסק בג"ץ כי למדינה אין סמכות להחזיק ב[[גופות כקלף מיקוח בסכסוך הישראלי-ערבי|גופות מחבלים לצורכי משא ומתן]], והקציב שישה חודשים לחקיקת חוק שיעניק סמכות זו{{הערה|{{ynet|תלם יהב|בג"ץ: לישראל אין סמכות להחזיק גופות מחבלים לצורך מו"מ|5057018|14 בדצמבר 2017}}}}. על פסיקה זו נמתחה ביקורת על ידי [[שרת המשפטים]] [[איילת שקד]], [[שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] ושר התיירות לוין{{הערה|{{הארץ| [[רויטל חובל]], יהונתן ליס, יניב קובוביץ|בג"ץ: למדינה אין סמכות להחזיק גופות מחבלים - יש לחוקק חוק או להשיבן|1.4704751|14 בדצמבר 2017}}}}, ועל ידי משפחות שכולות של קורבנות [[טרור]]{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון, אחיה ראב"ד וישי פורת|הורים שכולים על בג"ץ גופות המחבלים: "אנחנו מתאבלים, הם ימשיכו לרקוד בהלוויות"|5057095|15 בדצמבר 2017}}.}}.
 
לפי סקר "מדד שלטון החוק" שערך ה[[פרופסור]] [[אריה רטנר]], אמון הציבור בבית המשפט העליון ירד מאמון של 80% בשנת [[2000]] ל-60% בשנת [[2014]] ול-49% בשנת [[2017]]{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה|1.4107150|21 במאי 2017}}}}.