להקת חיל הים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אירוע, תוכנ\1ת, שנייה\1
שורה 14:
|להקות משנה="יוצאי להקת חיל הים"
}}
'''להקת חיל הים''' היא [[להקות צבאיות בישראל|להקה צבאית ישראלית]] שפעלה בשנים {{כ}} [[1961]]-[[1975]], נמנית עם ה[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאי הלהקה מוזמנים להופיע בארועיםבאירועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים ב[[חיל הים]], ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות ל[[צה"ל]] בחו"ל.
 
===תכניותתוכניות קודמות===
להקת חיל הים הוקמה ב-[[1948]]. במהלך [[מלחמת העצמאות]] הפיקה שתי תכניותתוכניות שנקראו: '''"תוכנית מספר 1"''' והשניהוהשנייה - '''"הזקן והים"''', לפי ספרו של [[ארנסט המינגוויי]]. כיוון שמפקדי החיל סברו שרמתה האמנותית של הלהקה אינה גבוהה מספיק, הורדה התכניתהתוכנית לאחר שבועות בודדים. הלהקה פורקה וחבריה פוזרו בין בסיסים שונים בחיל הים.{{ש}}
במקביל ללהקה פעלה [[תזמורת]] ובשנת 1953 הופעלה [[מקהלה|מקהלת]] חיילות חיל הים.
<gallery>
שורה 27:
 
===חידוש הלהקה===
'''הופעת בכורה "מפגש ה-13"''' - בשנת [[1961]] לקראת חגיגות [[יום הצי|יום החיל]] ה-13, שנחוג ב-13 ביולי 1961, הורכבה להקת חיל הים מחדש והפיקה את תכניתהתוכניתה '''"מפגש ה-13"''' {{ביאור|תכניתתוכנית זאת נספרת כהופעת הבכורה של הלהקה. התכניותהתוכניות משנת 1948 לא נכללו במניין תכניותתוכניות הלהקה.}} התוכנית נקראה על שם מנהג ה[[פלי"ם]] למפגשי חברים ב-13 לחודש שהחל ב-[[13 ביולי]] [[1946]].{{הערה|המקור: מפקדת חיל הים, הזמנה לאירוע שנשלחה לחוגגים, יולי 1961.}}{{ש}}
הבמאי היה שדגא פרידמן, את המילים לתוכנית כתבו הסופר בנימין גל והפזמונאי [[דן אלמגור]]. המלחין [[מאיר נוי]] הלחין ועיבד את כל השירים. המוצלחים שבהם היו: "החיל הלבן", "השלוש עשרה", "מיטה קרה". {{ש}}
לאורך השנים כתבו ללהקה מיטב הכותבים, המלחינים והמעבדים כ[[חיים חפר]], [[דן אלמגור]], מאיר נוי, [[סשה ארגוב]], [[יוסי גמזו]], [[אפי נצר]], [[אריה לבנון]], [[משה וילנסקי]] ו[[חיים גורי]], שירים רבים, בהם "אילו הייתה אורית בצוללת" (עמוס אטינגר/אריה לבנון), "הטרפדות" (יוסי גמזו/אפי נצר) ו"שיר השייטת" ([[נעמי שמר]]). [[שמוליק קראוס]] נמנה עם חבריה הבולטים של הלהקה.{{ש}}
להקת חיל הים לא הרבתה להופיע לעומת להקות אחרות, אלא הופיעה רק באירועים מיוחדים של החיל, ושיריה לא הוקלטו באופן מסודר אף כי שאר הלהקות הצבאיות החלו כבר לייצר [[תקליט]]ים רבים. התכניותהתוכניות במשך השנים היו:
* תכניתתוכנית מס 2 - '''"סתם חול של ים"''' וגם "צחוק גלים" 1962.
* תכניתתוכנית מס 3 - '''"מעבר לדופן"''' 1963.
* תכניתתוכנית מס 4 - '''"מלא קדימה"''' 1965.
* תכניתתוכנית מס 5 - '''"כאן האדם קובע"''' 1966.
* תכניתתוכנית מס 6 - '''"הפלג 282"''' 1966.
<gallery>
File:INEnsamble1.jpg |הזמנה ליום חיל הים ה-13 והופעה ראשונה של להקת חיל הים 1961.
שורה 58:
 
===תקופת הזוהר===
'''תכניתתוכנית מס 7 "במורל גבוה"''' - ב-[[1967]] הפיקה הלהקה את התוכנית '''"במורל גבוה"'''. הלהקה מנתה מספר חברים, אבל לרוב פוצלה, ורוב ההופעות היו בעצם רק של החיילת [[רבקה זוהר]] לצד [[אקורדיוניסט]]. לראשונה, בשנה זו הקליטה הלהקה שיר בודד, שנקרא "ראי רחל" ([[שמוליק רוזן]]/[[אפי נצר]]) כשרבקה זוהר שרה בו את הסולו, אז עבד איתה המעבד [[יאיר רוזנבלום]] שבמקביל עבד עם [[להקת הנח"ל]].
 
'''תכניתתוכנית מס 8 "וביום השלישי"''' - בשנת 1968, באה הלהקה לידי ביטוי מוצלח, בשל רצף האירועים ורמת המשתתפים. הניצחון מלחמת ששת הימים, והאופוריה שהייתה במדינה, נדרשו הלהקות הצבאיות להיות בשיאן. חברי הרכב חדשים [[דני ליטאי]] כבמאי הלהקה, [[יאיר רוזנבלום]] כמדריך המוזיקלי, [[שלמה ארצי]], [[דבל'ה גליקמן]], [[רבקה זוהר]], ו[[ריקי גל]].הפכו את הלהקה מצוות הווי לאחת הלהקות הגדולות בצה"ל.{{ש}}
התכניתהתוכנית נקראה '''"וביום השלישי"''', על שם אחד השירים בה, שכתב ליטאי והלחין רוזנבלום. המערכונים באותה תכניתתוכנית נכתבו על ידי [[אפרים קישון]], [[ישראל ויסלר]] וליטאי עצמו. התוכנית זכתה להצלחה גדולה, הלהקה זכתה ב[[פרס כינור דוד]] לשנת תשכ"ח.
 
תוך כדי העבודה בתכניתבתוכנית, נפצע רוזנבלום ב[[תאונת דרכים]]. הוא נלקח לבית החולים, ולאחר החלמתו נלקח להבראה בקיבוץ [[שפיים]], שם מצא טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה, [[רחל שפירא]], לזכרו של {{נזכור את כולם|91995|אלדד (דדי) קרוק}} בן הקיבוץ שנפל ב[[מלחמת ששת הימים]]. הטקסט הולחן על ידי רוזנבלום, והפך לשיר המפורסם [[מה אברך]], שצורף לתוכנית עם סולו של רבקה זוהר. שירים נוספים ידועים מאותה תכניתתוכנית היו "השמש בפיראוס" ([[יורם טהרלב]]/יאיר רוזנבלום), "אין כבר דרך חזרה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "רק בישראל" ([[אהוד מנור]]/[[נורית הירש]]) ו"המלח שלי" (יורם טהרלב/[[משה וילנסקי]]).
 
'''תכנת מס 9 "רפסודה בכחול"''' - בשנת [[1969]], הופיעה הלהקה בתוכניתה התשיעית, '''"רפסודה בכחול"'''. את מקומו של רוזנבלום החליף [[בני נגרי]], שכבר עבד עם צוות-הווי הנח"ל באותה שנה. במהלך עבודתו של נגרי עם ליטאי, הבחין הצמד בכישרון חדש: [[שלמה ארצי]], שהחל את שירותו ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], ועבר, אחרי מבחנים, ללהקת חיל הים. ארצי קיבל שיר סולו: "כשאהיה גדול" (רימונה די-נור/יאיר רוזנבלום), אשר סימן את תחילתו כסולן. {{ש}}
שורה 81:
</gallery>
 
==תכניותתוכניות נוספות==
בשנת תש"ל - [[1970]] זכתה הלהקה בתואר "[[להקת השנה]]" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעד הפזמונים השנתי]] של [[קול ישראל]], והוציאה תקליט מסחרי בן שישה שירים שבו חידושים לביצועים מקוריים של הלהקה, אבל לתקליט לא הייתה שום מסגרת אירועית מבחינת התוכניות שהלהקה הפיקה.
 
'''תכניתתוכנית מס 10 "שירת הים"''' - שיתוף הפעולה של ליטאי ונגרי המשיך גם בתוכנית חדשה '''"שירת הים"''' מ-[[1971]], בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי), "בוא לים" ([[דן אלמגור]]/יאיר רוזנבלום) ו"שרק יהיה הים שקט" (דן אלמגור/בני נגרי). הסולן הראשי בתוכנית היה [[עודד בן חור]] והסולנית החדשה הייתה חיה ארד{{הערה|[https://shironet.mako.co.il/artist?type=biography&lang=1&prfid=5233 חיה ארד] באתר "שירונט".}}, ששרה את השיר הבולט ביותר בתוכנית "על אם הדרך", [[שיר ערש]] שכתב [[נתן אלתרמן]] והלחינה [[נעמי שמר]]. השירים "על אם הדרך" ו"חסקה" הצליחו במצעדי הפזמונים, והלהקה זכתה בתואר "הלהקה הצבאית של השנה" במצעד השנתי של קול ישראל בשנת תשל"ב.
 
'''פרס כינור דוד''' - בשנת תשל"ב זכתה הלהקה שוב ב[[פרס כינור דוד]].
 
'''תכניתתוכנית מס 11 "הללו ים"''' - בתום התוכנית '''"שירת הים"''', עזב בני נגרי את ההפקה. את מקומו של נגרי החליף [[מתי כספי]], בוגר [[להקת פיקוד דרום]]. יחד עם ליטאי, הפיק כספי את התוכנית '''"הללו ים"''' ב-[[1973]]. בתוכנית זו בלט השיר "כוסית לפלי"ם" המספר על תקופת [[העפלה]], "...אפשר לומר הרבה דברים ולספר פי כמה איך מפלוגה של ה[[פלי"ם]] אשר ירדה הימה הוקם פה [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]..." (זרובבלה ששונקין/[[יאיר מילר]]). רוב הטקסטים בתוכנית התבססו על שירי ים קלאסיים שתורגמו על ידי [[דן אלמגור]] מלחנים אנגליים, אבל לא רק. בתוכנית זו השתתפה [[יעל לוי]]. שירי התוכנית הצליחו פחות מקודמותיה, וליטאי וכספי עזבו את הלהקה. לתוכנית יצא תקליט שמאגד את כל השירים שהופיעו בה, וזה היה ל[[אריך-נגן]] האחרון של הלהקה.
 
'''תכניתתוכנית מס 13 - "הרימו עוגן"''' - בשנת [[1974]] הועלתה התוכנית '''"הרימו עוגן"''', בבימויו של [[נדב לויתן]] עם עיבודים של [[אלדד שרים]], והתוכנית המשיכה להזדהות בסגנון המוזיקה והמילים משירים עממים שתורגמו לעברית וגם שירים ישראליים חדשים ומקוריים.
 
'''תכניתתוכנית מס 14 - "דרך בים"''' - ב-1975 הפיקה את התוכנית האחרונה, '''"דרך בים"'''. בזמן החזרות לתוכנית הלהקה כמעט התפרקה מכיוון שאנשי חיל הים ראו בחומרים שהיא מציגה כרדודים מאוד. מאותו רגע נכנס לתמונת ההפקה יאיר רוזנבלום, וזרק "גלגל הצלה". עזר לעבד את השירים מבחינה מוזיקלית והלהקה הופיעה עם החומר החדש שלה כרגיל. חברי ההרכב מנו 9 זמרים וזמרות וגם ארבעה נגנים. שלושה שירים ממנה הוקלטו לסינגל שנקרא "להקות צבאיות וצוותי הווי 1976 - 1975", בהם השירים "דרך בים", "אלפי שירים" ו-"לא אשכח זאת רעי". מאחר שגם תוכנית זו לא הניבה להיטים גדולים, היא למעשה סימנה את דעיכת הלהקה וירידתה מהבמה.
 
הרמטכ"ל [[רפאל איתן]] במסגרת תכניתתוכנית צמצום וחיסכון הכריז בשנת 1978 על סגירת הלהקות הצבאיות.
===גלריה===
<gallery>
שורה 133:
 
==לקריאה נוספת==
* אלחנן ויניצקי, '''סתם חול של ים''', ''תכניתתוכנית חדשה בלהקת חיל הים'', [[במחנה]] יולי 1962.
* '''חיל הים משעשע ומחנך''' ''להקת חיל הים ותזמרתו הופיעו על במת "אהל-שם", [[אמר]], 11 באוקטובר 1961.
* אלי שחף '''כינור דוד ללהקת חיל הים''', "מערכות ים" חוברת 91 נובמבר 1968, ע' 46.