פתיחת התפריט הראשי

להקת חיל הים

להקת חיל הים היא להקה צבאית ישראלית שפעלה בשנים‏ 19611975. הלהקה נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאיה מוזמנים להופיע באירועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים בחיל הים, ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות לצה"ל בחו"ל.

להקת חיל הים
YamMarchotEnsemble.jpg
כותרת "מערכות ים" עטיפת התקליט של הלהקה "וביום השלישי" בשנת 1968
פיקוד חיל הים
מקימים מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן נון וראש מדור החינוך, רב־סרן מאיר שפיר
תאריך הקמה 1961
תאריך פירוק 1975
תוכניות 14
התוכנית הראשונה

הזקן והים (1948)

מפגש ה־13 (1961)
התוכנית האחרונה דרך בים (1975)
להקות משנה "יוצאי להקת חיל הים"

תוכניות קודמותעריכה

להקת חיל הים הוקמה ב־1948. במהלך מלחמת העצמאות הפיקה שתי תוכניות שנקראו: "תוכנית מספר 1" והשנייה – "הזקן והים", לפי ספרו של ארנסט המינגוויי. באדר תש"ט פורסם כי "הלהקה לאחר התארגנותה מחדש עם במאי חדש מופיעה בתכנית "אסירי-קרח" הכוללת שלושה מערכונים ובניגוד לקודמת נכר בה נושא משותף ומרכזי - הים. הלהקה מתכוננת להכנת הצגה שלמה על נושא הים."[1]
כיוון שמפקדי החיל סברו שרמתה האמנותית של הלהקה אינה גבוהה מספיק, הורדה התוכנית לאחר שבועות בודדים. הלהקה פורקה וחבריה פוזרו בין בסיסים שונים בחיל הים.
במקביל ללהקה פעלה תזמורת ובשנת 1953 הופעלה מקהלת חיילות חיל הים.

חידוש הלהקהעריכה

הופעת בכורה "מפגש ה־13" – בשנת 1961 לקראת חגיגות יום החיל ה־13, שנחוג ב־13 ביולי 1961, הורכבה להקת חיל הים מחדש והפיקה את תוכניתה "מפגש ה־13".[א] התוכנית נקראה על שם מנהג הפלי"ם למפגשי חברים ב־13 בחודש שהחל ב־13 ביולי 1946.[2]
הבמאי היה שרגא פרידמן, את המילים לתוכנית כתבו הסופר בנימין גל והפזמונאי דן אלמגור. המלחין מאיר נוי הלחין ועיבד את כל השירים. המוצלחים שבהם היו: "החיל הלבן", "השלוש עשרה", "מיטה קרה".
לאורך השנים כתבו ללהקה מיטב הכותבים, המלחינים והמעבדים כחיים חפר, דן אלמגור, מאיר נוי, סשה ארגוב, יוסי גמזו, אפי נצר, אריה לבנון, משה וילנסקי וחיים גורי, שירים רבים, בהם "אילו הייתה אורית בצוללת" (עמוס אטינגר/אריה לבנון), "הטרפדות" (יוסי גמזו/אפי נצר) ו"שיר השייטת" (נעמי שמר). שמוליק קראוס נמנה עם חבריה הבולטים של הלהקה.
להקת חיל הים לא הרבתה להופיע לעומת להקות אחרות, אלא הופיעה רק באירועים מיוחדים של החיל, ושיריה לא הוקלטו באופן מסודר אף כי שאר הלהקות הצבאיות החלו כבר לייצר תקליטים רבים. התוכניות במשך השנים היו:

  • תוכנית מס' 2 – "סתם חול של ים" וגם "צחוק גלים" 1962.
  • תוכנית מס' 3 – "מעבר לדופן" 1963.
  • תוכנית מס' 4 – "מלא קדימה" 1965.
  • תוכנית מס' 5 – "כאן האדם קובע" 1966.
  • תוכנית מס' 6 – "הפלג 282" 1966.

תקופת הזוהרעריכה

תוכנית מס' 7 "במורל גבוה" – ב־1967 הפיקה הלהקה בתוכנית "במורל גבוה". הלהקה מנתה מספר חברים אבל לרוב פוצלה, ורוב ההופעות היו בעצם רק של החיילת רבקה זוהר לצד אקורדיוניסט. לראשונה, בשנה זו הקליטה הלהקה שיר בודד, שנקרא "ראי רחל" (שמואל רוזן/אפי נצר), וזוהר שרה בו את הסולו. אז עבד איתה המעבד יאיר רוזנבלום, שבמקביל עבד עם להקת הנח"ל.

תוכנית מס' 8 "וביום השלישי" – בשנת 1968, באה הלהקה לידי ביטוי מוצלח, בשל רצף האירועים ורמת המשתתפים. הניצחון מלחמת ששת הימים, והאופוריה שהייתה במדינה, נדרשו הלהקות הצבאיות להיות בשיאן. חברי הרכב חדשים דני ליטאי כבמאי הלהקה, יאיר רוזנבלום כמדריך המוזיקלי, שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל. הפכו את הלהקה מצוות הווי לאחת הלהקות הגדולות בצה"ל.
התוכנית נקראה "וביום השלישי", על שם אחד השירים בה, שכתב ליטאי והלחין רוזנבלום. המערכונים באותה תוכנית נכתבו על ידי אפרים קישון, ישראל ויסלר וליטאי עצמו. התוכנית זכתה להצלחה גדולה, הלהקה זכתה בפרס כינור דוד לשנת תשכ"ח.

תוך כדי העבודה בתוכנית, נפצע רוזנבלום בתאונת דרכים. הוא נלקח לבית החולים, ולאחר החלמתו נלקח להבראה בקיבוץ שפיים, שם מצא טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה, רחל שפירא, לזכרו של אלדד (דדי) קרוק בן הקיבוץ שנפל במלחמת ששת הימים. הטקסט הולחן על ידי רוזנבלום, והפך לשיר המפורסם מה אברך, שצורף לתוכנית עם סולו של רבקה זוהר. שירים נוספים ידועים מאותה תוכנית היו "השמש בפיראוס" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "אין כבר דרך חזרה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "רק בישראל" (אהוד מנור/נורית הירש) ו"המלח שלי" (יורם טהרלב/משה וילנסקי).

תכנת מס' 9 "רפסודה בכחול" – בשנת 1969, הופיעה הלהקה בתוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול". את מקומו של רוזנבלום החליף בני נגרי, שכבר עבד עם צוות הווי הנח"ל באותה שנה. במהלך עבודתו של נגרי עם ליטאי, הבחין הצמד בכישרון חדש: שלמה ארצי, שהחל את שירותו בחיל התותחנים, ועבר, אחרי מבחנים, ללהקת חיל הים. ארצי קיבל שיר סולו: "כשאהיה גדול" (רימונה די־נור/יאיר רוזנבלום), אשר סימן את תחילתו כסולן.
שירים נוספים שהצליחו מאותה תוכנית היו: "אנשי הדממה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "מי יישא את נשמתי" (יורם טהרלב/בני נגרי), "יידישע פיראטן" (יורם טהרלב/דרורה חבקין), "ספינת שרבורג" (יורם טהרלב/בני נגרי) ו"המלח גבריאל" (יעקב רוטבליט/יאיר רוזנבלום). באותה תקופה, אף שהתגורר בלונדון, המשיך רוזנבלום לשלוח שירים ללהקה. לאחד השירים ששלח רוזנבלום לליטאי ונגרי צורפה התניה שעל פיה רוזנבלום עצמו יהיה אחראי לעיבוד השיר. נגרי דחה את הדרישה, וכתוצאה מכך העביר רוזנבלום את השיר ללהקת הנח"ל. כך זכתה להקת הנח"ל בשיר, שהפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה: "שיר לשלום".

תוכניות הלהקהעריכה

בשנת תש"ל–1970 זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, והוציאה תקליט מסחרי בן שישה שירים שבו חידושים לביצועים מקוריים של הלהקה, אבל לתקליט לא הייתה שום מסגרת אירועית מבחינת התוכניות שהלהקה הפיקה.

תוכנית מס' 10 "שירת הים" – שיתוף הפעולה של ליטאי ונגרי המשיך גם בתוכנית חדשה "שירת הים" מ־1971, בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי), "בוא לים" (דן אלמגור/יאיר רוזנבלום) ו"שרק יהיה הים שקט" (דן אלמגור/בני נגרי). הסולן הראשי בתוכנית היה עודד בן חור והסולנית החדשה הייתה חיה ארד[3], ששרה את השיר הבולט ביותר בתוכנית "על אם הדרך", שיר ערש שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר. השירים "על אם הדרך" ו"חסקה" הצליחו במצעדי הפזמונים, והלהקה זכתה בתואר "הלהקה הצבאית של השנה" במצעד השנתי של קול ישראל בשנת תשל"ב.

פרס כינור דוד – בשנת תשל"ב זכתה הלהקה שוב בפרס כינור דוד.

תוכנית מס' 11 "הללו ים" – בתום התוכנית "שירת הים", עזב בני נגרי את ההפקה. את מקומו של נגרי החליף מתי כספי, בוגר להקת פיקוד דרום. יחד עם ליטאי, הפיק כספי את התוכנית "הללו ים" ב־1973. בתוכנית זו בלט השיר "כוסית לפלי"ם"[4] המספר על תקופת העפלה, "...אפשר לומר הרבה דברים ולספר פי כמה איך מפלוגה של הפלי"ם אשר ירדה הימה הוקם פה חיל הים..." (זרובבלה ששונקין/יאיר מילר). רוב הטקסטים בתוכנית התבססו על שירי ים קלאסיים שתורגמו על ידי דן אלמגור מלחנים אנגליים, אבל לא רק. בתוכנית זו השתתפה יעל לוי. שירי התוכנית הצליחו פחות מקודמותיה, וליטאי וכספי עזבו את הלהקה. לתוכנית יצא תקליט שמאגד את כל השירים שהופיעו בה, וזה היה לאריך-נגן האחרון של הלהקה.

תוכנית מס' 13 – "הרימו עוגן" – ב-30 במרץ שנת 1975 נערכה הופעת בכורה חגיגית בבית החייל החדש בחיפה. התוכנית "הרימו עוגן", בבימויו של נדב לויתן עם עיבודים של אלדד שרים. התוכנית המשיכה להזדהות בסגנון המוזיקה והמילים משירים עממים שתורגמו לעברית וגם שירים ישראליים חדשים ומקוריים.[5]

תוכנית מס' 14 – "דרך בים" – ב־1975 הפיקה את התוכנית האחרונה, "דרך בים". בזמן החזרות לתוכנית הלהקה כמעט התפרקה מכיוון שאנשי חיל הים ראו בחומרים שהיא מציגה כרדודים מאוד. מאותו רגע נכנס לתמונת ההפקה יאיר רוזנבלום, וזרק "גלגל הצלה". עזר לעבד את השירים מבחינה מוזיקלית והלהקה הופיעה עם החומר החדש שלה כרגיל. חברי ההרכב מנו 9 זמרים וזמרות וגם ארבעה נגנים. שלושה שירים ממנה הוקלטו לסינגל שנקרא "להקות צבאיות וצוותי הווי 1975–1976", בהם השירים "דרך בים", "אלפי שירים" ו"לא אשכח זאת רעי". מאחר שגם תוכנית זו לא הניבה להיטים גדולים, היא למעשה סימנה את דעיכת הלהקה וירידתה מהבמה.

הרמטכ"ל רפאל איתן במסגרת תוכנית צמצום וחיסכון הכריז בשנת 1978 על סגירת הלהקות הצבאיות.

גלריהעריכה

הלהקה כיוםעריכה

יוצאי להקת חיל הים – בתחילת שנות ה-80, בעקבות ערב חד־פעמי של הלהקה עם שירים מכל הזמנים, הקימו כמה מבני הלהקה את ההרכב "יוצאי להקת חיל הים", שהמשיך להופיע באירועים שונים של החיל עד היום. בימים אלו כאשר אף אחד מחברי הלהקה אינו בגיל השירות למילואים מופיעים ותיקי להקת חיל הים בערבי זמר ואירועים שונים בהרכב המקורי.

במסגרת חיל החינוך והנוער פועל צוות הווי ששמו "להקת חיל הים", המופיע בכנסים פנימיים וביחידות החיל.

הרכב הלהקהעריכה

בשנים 2012-2010 כללה הלהקה את: אדיר בובליל שהמשיך מ-2008 עד שחרורו בשנת 2011, לרה אקסלרוד, גנית סימוביץ', מגיאור ביטון וסהר שליט. בשנת 2012 הצטרף גם אוראל גיספן לתקופה קצרה.

בשנים 2014-2012 היו חברי הלהקה: צליל חלף, אדר חייט, נטע ברזילי, אוהד שגיא ורועי פרידמן. באוקטובר 2013 ציין חיל הים 40 שנה למלחמת יום כיפורים. הלהקה הופיע בהיכל הקונגרסים בחיפה עם שירים ידועים וחדשים.

בשנים 2016-2014 כלל ההרכב את: טל מאיר, אליאס מלייב, אביב רפאלי, סתיו וקנין ואוהד שגיא שהמשיך עד 2015.

כיום 2018-2019 כולל ההרכב את: רון רובין, יובל גלבוע, ליאל אלבז, מאור המבר, גל לוין, יובל מאסס, יצהר יצחק ואנשים נוספים.

גלריהעריכה

הופעות בחו"לעריכה

הלהקה יצאה במשלחות לפריז בשנת 2011, ,מקסיקו סיטי בשנת 2012 ולארצות הברית בשנים 2013–2014.

לקריאה נוספתעריכה

  • יורם, הלהקה הימית 'חיל הים' חוברת ה' נובמבר 1948, עמ' 38.
  • אלי שחף, כנור דוד ללהקת חיל הים 'מערכות ים', 91, נובמבר 1968, עמ' 47-46
  • אריה סמסונוב, תודת לוחמים ללהקת חיל הים 'מערכות ים' 93-92 מרץ 1969 עמ' 2.
  • ק בכר, רפסודה בכחול להקת חיל הים בתוכניתה ה - 9 'מערכות ים' 98 אפריל 1970, עמ' 32.
  • מאיר שפיר, עשרים ושתים שנות חינוך בחיל הים, 'מערכות ים' ספטמבר 1970, עמ' 73-70.
  • חוה מצגר, להקה ותזמורת בחיל הים מערכות ים, 57, דצמבר 1961, עמ' 55,
  • שושנה שמוחה, סתם חול של ים מערכות ים, 61, ספטמבר 1962, עמ' 22.
  • אלחנן ויניצקי, סתם חול של ים, תוכנית חדשה בלהקת חיל הים, במחנה יולי 1962.
  • חיל הים משעשע ומחנך להקת חיל הים ותזמרתו הופיעו על במת "אהל-שם", אמר, 11 באוקטובר 1961.
  • אלי שחף כינור דוד ללהקת חיל הים, "מערכות ים" חוברת 91 נובמבר 1968, ע' 46.
  • יצחק שילה, יידישע פיראטן במוצב, במחנה, פברואר 1970.
  • אלי שחף, להקת חיל הים בתוכניתה ה-9 "מערכות ים" חוברת 98 אפריל 1970
  • יוסי רחמן, שירת הים בחיל הים, על המשמר 15 באפריל 1971.
  • אריה דובלין, "שירת הים" תוכניתה העשירית של להקת ח"י, 'מערכות ים' 106, דצמבר 1971, עמ' 35.
  • בתיה ורמי אנטיאן הדרך בים – להקת ח"י "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 7.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ תוכנית זאת נספרת כהופעת הבכורה של הלהקה. התוכניות משנת 1948 לא נכללו במניין תוכניות הלהקה.
  2. ^ מימין לשמאל: צליל חלף, רועי פרידמן ונטע ברזילי.
  3. ^ רועי פרידמן נטע ברזילי ואדר חייט.
  4. ^ מימין לשמאל: אוהד שגיא, צליל חלף, רועי פרידמן ונטע ברזילי.
  5. ^ מימין לשמאל: אדר חייט, אוהד שגיא, צליל חלף, רועי פרידמן ונטע ברזילי.
  6. ^ במרכז במדי חיל הים מפקד המשלחת סא"ל אבי גאון, ולשמאלו לפי הסדר: אוהד שגיא, אדר חייט, נטע ברזילי, מפקדת הלהקה צליל חלף, ודור לניאדו איש הסאונד של הלהקה.
  7. ^ פורסם ב-28 בדצמבר 2013.
  8. ^ פורסם ב-28 בדצמבר 2013.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חוברת "חיל הים" אדר תש"ט, עמ' 41.
  2. ^ המקור: מפקדת חיל הים, הזמנה לאירוע שנשלחה לחוגגים, יולי 1961.
  3. ^ חיה ארד באתר "שירונט".
  4. ^ יעקב שכנר, "כוסית לפלי"ם" באתר הפלי"ם.
  5. ^ אירועי החיל, 'בין גלים' אפריל 1975, עמ'21.