פליטים יהודים ממדינות ערב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעולה בקנה אחד |
מ בוט החלפות: \1מיסים |
||
שורה 38:
היווסדן של רוב הקהילות היהודיות באזורים בהם שוכנות כיום [[מדינות ערב]]{{הערה|1=לליבון הסוגיה המשפטית העוסקת בשם המסגרת למדינות (מדינות ערב או מדינות האסלאם או מדינות הליגה הערבית) מהן גורשו הפליטים ראו הדיון ב[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/alia/2010-02-02.html פרוטוקול מס' 69] מישיבת [[ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות]] של [[הכנסת]] מיום 2.2.2010, כשעל סדר היום: הצעת חוק לשמירה על זכויותיהם של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, התש"ע, 2010, הצעת חוק של חבר הכנסת [[ניסים זאב]] (פ/1154). }} מיוחסת, על פי מסורות, ל[[האלף ה-1 לפנה"ס|אלף ה-1 לפנה"ס]].{{הערה|[http://www.justiceforjews.com/narrative.html מועדי היווסדן של הקהילות היהודיות במדינות ערב]}} חלק מהקהילות הוקמו בעקבות הגליות, כגון [[גלות בבל]], וחלק עם הגעתם של סוחרים ומתיישבים יהודים.
לאחר התפשטות האסלאם במזרח התיכון במהלך [[המאה השביעית]], הקהילות היהודיות שמרו על יהדותן ואורח חייהן כבני חסות תחת שלטון שהטיל עליהן
אמנם לחוזה עומר הייתה חשיבות בקביעת היחס ללא-מוסלמים מצד השלטון המוסלמי, אולם שלטונות מוסלמים רבים סטו מהוראותיו. מעמד היהודים תחת שלטון מוסלמי היה מורכב ונתון לשינוי תמידי לאורך תקופות, אזורים ושליטים שונים. בעוד שליטים מסוימים ראו את היהודים כגורם יצרני שיכול לסייע לשלטון במטרותיו ולכן לא אכפו את הגבלות [[תנאי עומר|חוזה עומר]] באדיקות, היו שליטים שהפרו את חוזה עומר לרעה ורדפו את היהודים באלימות. כשלעיתים יהודים אף אולצו להתאסלם בכפייה, ונאלצו לתלות את תקוותם לחיים בטוחים ושלווים בשליטים שהתחלפו במהלך ההיסטוריה.
|