דמוקרטיזציה – הבדלי גרסאות

אנשים משכילים, נוטים לפתח ערכים יותר [[ליברלי]]ים ופרו-דמוקרטיים. לעומת זאת, אוכלוסייה לא משכילה ו[[אנאלפביתיות|אנאלפביתית]], תבחר לעצמה בדרך כלל מנהיגים [[פופוליזם|פופוליסטיים]], שעלולים לנטוש את הדמוקרטיה ולעבור לדיקטטורה (גם אם התקיימו בחירות חופשיות).

 

*'''[[קפיטליזם]]'''- יש הטוענים כי דמוקרטיה וקפיטליזם קשורים זה לזה באופן מהותי. אמונה זו בדרך כלל מבוססת על הרעיון שדמוקרטיה וקפיטליזם הם שני היבטים שונים של המושג [[חופש]]. שוק קפיטליסטי נרחב יכול לעודד נורמות תרבותיות כמו [[אינדיבידואליזם]], [[משא ומתן]], היכולת להתפשר, כבוד לחוק, ו[[שוויון]] בפני החוק.{{הערה|Mousseau, Michael. (2000). Market Prosperity, Democratic Consolidation, and Democratic Peace. Journal of Conflict Resolution 44(4):472-507}} אלה נתפסים כבסיס לדמוקרטיזציה.

*'''[[שוויון]] חברתי'''- אקמוגלו (Acemoglu) ורובינסון (Robinson) טענו כי היחסים בין שוויון חברתי ודמוקרטיזציה הם מורכבים: לאנשים יש פחות מניעים למרוד בחברה שוויונית (כמו ב[[סינגפור]]), ולכן הסבירות לדמוקרטיזציה בחברה שוויונית נמוכה. כמו כן, בחברה לא שוויונית מובהקת (למשל [[דרום אפריקה]] תחת משטר [[אפרטהייד]]), חלוקה מחדש של עושר וכוח בצורה דמוקרטית, עלולה להסב נזק כבד לאליטות ולכן אלו יעשו הכל על מנת למנוע דמוקרטיזציה. לדמוקרטיזציה, יש סיכוי רב יותר להתחיל במדינה הנמצאת במצב ביניים; מדינה שבה לאליטות יש סיבות לוותר על כוחן בגלל שהן צופות סיכוי גדול למהפכה אלימה אם לא יחול שינוי או שמחיר הוויתור על כוחן ונכסיהן אינו גבוה במיוחד.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}} ציפיה זו [[עולה בקנה אחד]] עם מחקרים אמפיריים, שמראים כי הדמוקרטיה בחברות שוויוניות יציבה יותר.{{הערה|ראו הערה 1}}