עמק הצבאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) הועבר לויקינתונים |
הרחבה |
||
שורה 3:
| תמונה = Emekatzvaiim3.jpg
| כיתוב = צבי בעמק
| שטח = 250 [[דונם]]
| מפה = {{מפה דינמית|זום=14}}
| דף הבית = [https://www1.jerusalem.muni.il/jer_sys/GazelleValley/home.asp אתר הפארק]
}}[[קובץ:Gazelle-Valley-093.jpg|ממוזער|250px|[[צבי ארץ ישראלי]], זכר ונקבה]]
[[קובץ:Gazelle-Valley-121.jpg|ממוזער|250px|צבאים ליד האגם הגדול, היבש חלקית]]
'''עמק הצבאים''' או '''עמק פרי הר''' (במפות ישנות: '''עמק רקפת''') הוא [[עמק]] פתוח המשתרע על שטח של 250 [[דונם]] בלב [[ירושלים]], בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין [[גבעת מרדכי]] ל[[גבעת הוורדים]], ובין רחוב הרצוג ל[[כביש בגין]]). לאחר שנים של מאבק ציבורי רחב נגד תוכניות בנייה בעמק, נפתח פארק למבקרים ב[[מרץ]] [[2015]]. בפארק, המנוהל על ידי ה[[חברה להגנת הטבע]] [[מרכז מבקרים]], מסלולי הליכה ואגם, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר ב[[ישראל]], ופארק ה[[טבע עירוני בישראל|טבע העירוני]] הגדול בישראל. מלבד 30 הצבאים החיים בו נכון לינואר 2018, מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.
הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר [[צבי|צבאים]] החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה ה[[חקלאות|חקלאית]] של הקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]]. ה[[קיבוץ|קיבוצים]] חכרו את הקרקע מ[[מינהל מקרקעי ישראל]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור
היום, פארק עמק הצבאים מהווה אתר טבע משמעותי בירושלים, והוא אחד משטחי הטבע היחידים בישראל בהם חיים צבאים ארץ ישראלים בצורה מוגנת ומבוקרת. בפארק מבקרים מאות אנשים ביום, הוא פתוח כל ימות השבוע והכניסה אליו חופשית ובחינם.
שורה 18 ⟵ 16:
==המאבק על עמק הצבאים==
[[קובץ:Sign in Gazelle Valley, Jerusalem.jpg|ממוזער|שמאל|שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.]]
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] החלה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב העמק אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת [[כביש בגין]] צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות [[בית הכרם]] ו[[גבעת רם]]. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית. באותה עת עוד היו בעמק מטעי תפוחים ושזיפים ששימשו מחסה לצבאים שהצליחו לשרוד, למרות שכבר לא יכלו לשוטט לעבר המרחב הפתוח מסביב לעיר{{הערה|שם=קרויאנקר|{{הארץ|דוד קרויאנקר|עמק בשירות האומה|1.846439|12 בדצמבר 2002}}}}.
ב[[יולי]] [[1995]] קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 727, שעיקרה שיישובים כפריים, מושבים ו[[קיבוץ|קיבוצים]] רשאים לשנות את ייעוד הקרקע, כלומר: אדמות חקלאיות יוכלו לשנות את ייעודן לאדמות לבנייה. עורך הדין [[שרגא בירן]] פנה לקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, והציע להם לקדם תוכנית בנייה בעמק, על בסיס החלטה זו, בעסקת קומבינציה. בירן אף יזם מהלך שבו יגדלו שיעור הפיצוי שיתקבל מהפשרת הקרקע לבנייה{{הערה|{{גלובס|נעה ווסרמן-עמיר|המינהל מתנגד לתוכנית פרי הר בירושלים - בגלל הבקשה לפיצוי חריג|79371|21 בפברואר 1999}}}}.
בסוף שנות ה-90 קידמו הקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, תוכנית בעמק הכוללת 1400 יחידות דיור, משרדים, מתחמי היי-טק, מוסדות ציבור ומכללה. התוכנית הביאה למאבק חברתי כנגד תוכניות הבינוי המסיביות שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל פיצוי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, גופים ירוקים, כמו [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]], [[מגמה ירוקה]] ו[[אדם טבע ודין]], עם ארגונים חברתיים, כמו [[סינגור קהילתי]], [[במקום]] ו[[הקשת הדמוקרטית המזרחית]]. אליהם הצטרפו רבים מתושבי האזור.▼
▲
ביולי 2001 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדי זיילר, שעל מינהל מקרקעי ישראל לחשוף את חוזי החכירה שלו עם חוכרי הקרקע בעמק פרי הר. החלטה זו באה בעקבות דרישה של אגודת אדם טבע ודין. כמו כן [[ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים|הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים]] דרשה ממהנדס העיר, [[אורי שטרית]], לספק הבהרות שונות לגבי התוכנית. במקביל החל הליך [[בג"ץ הקרקעות]], עתירה כללית שהגישה [[הקשת הדמוקרטית המזרחית]] ל[[בג"ץ]] נגד החלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל, אך עורך הדין [[שרגא בירן]] ניסה להחריג את תוכנית 4967 מהעתירה{{הערה|{{גלובס|דליה טל|תוכנית פרי הר: דוגמא ראשונה לסבך שיצרה החלטת בג"ץ|516643|26 באוגוסט 2001}}}}.
במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי אנונימוס, על בסיס [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)]], המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.
עם הגשת התוכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות [[קטמונים|קטמון]] ח' וט'){{הערה|{{הארץ|נרי ליבנה|הפנתר שחזר מהכפור|1.806878|3 ביולי 2002}}}}. צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע.
במאי 2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים להפקדה את התוכנית שהגישו התושבים והחברה להגנת הטבע. בהתאם לתוכנית זו יוקם בעמק פארק טבע עירוני שחלקו יגודר ובו יחיו הצבאים, ובחלקו האחר יוקמו מרכז מבקרים, בית קפה, ושבילי הליכה{{הערה|{{גלובס|אורית בר-גיל|לאחר מאבקים: אושרה תוכנית פארק עמק הצבאים|1000347475|1 ביוני 2008}}}}. בנובמבר 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים את התוכנית{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|סופית: עמק הצבאים בי-ם יהפוך לפארק, למרות שרק שלושה צבאים נותרו בו|1.1292012|29 בנובמבר 2009}}}}.
במהלך החודשים האחרונים של שנת 2008 החל מאבק נוסף על גורלו של העמק, לאחר שיזם בשם זכריה קהלני חסם את הכניסה לעמק והחל בעבודות חישוף בשטח בו שוהים הצבאים. לטענת קהלני, בידיו חוזה חכירה ואישור שימוש בקרקע עליו חתם עם הקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], שהם הבעלים המקוריים של השטח, ובכוונתו להשכיר את השטח לאחרים לשם הקמת חוות חקלאיות אורגניות{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|יזם פרטי השתלט על עמק הצבאים בירושלים ופרסם הודעות המציעות את הקרקעות למכירה|1.1359605|10 בנובמבר 2008}}}}. בתגובה למודעות ההשכרה שפרסם קהלני פרסם [[מינהל מקרקעי ישראל]] הודעות בעיתונות המבהירות כי לקהלני אין כל זכויות בקרקע שאותה הוא מתכוון להשכיר. [[החברה להגנת הטבע]] הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה דחופה נגד קהלני לשם הפסקת העבודות, וב-20 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט את הבקשה הזמנית והוציא צו להפסקת העבודות במקום עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש. לבקשה צורפו כמשיבים פורמליים מינהל מקרקעי ישראל, [[עיריית ירושלים]], הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ו[[רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]], שהביעו כולם תמיכה בעמדת [[החברה להגנת הטבע]]
לאחר דחיית תוכנית הבניה, הובילה [[החברה להגנת הטבע]] את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים.
שורה 34 ⟵ 38:
בית המשפט לעניינים מינהליים הכריע ב-2013 לטובת התושבים [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-340102-00.html וקבע בפסק הדין] כי פארק עמק הצבאים ישאר פתוח לציבור וללא תשלום. נקבע כי ניהול והפעלת הפארק יבוצע על ידי עיריית ירושלים בלבד. עוד נקבע כי לעמותת החברה להגנת הטבע אין זכויות קניין או חזקה בקרקע. סיורים בתשלום מותרים לכל אדם או גוף ואינם זכות בלעדית של עמותת החברה להגנת הטבע.
לאחר ההכרעה החלה עיריית [[ירושלים]] בגיבוש תוכנית לשיקום העמק והחלו עבודות השיקום ונטיעת עצים. שלב א' של הפארק נפתח למבקרים ב[[מרץ]] [[2015]], ובו [[אגם]] מלאכותי גדול ובריכות נוספות, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר ב[[ישראל]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|פארק עמק הצבאים בירושלים, שהוקם ביוזמת תושבים, ייפתח לציבור בשבוע הבא|1.2598053|24 במרץ 2015}}}}.
== ערכי טבע ותרבות ==
שורה 93 ⟵ 97:
* רז עפרון, [http://www.sustainable-jerusalem.org/old_site/building/sites/gazelle.html עמק הצבאים]
* [http://telekerem.x10.mx/telekerem-archiyon.html?id=501p כתבה ב"טל-כרם"], הטלוויזיה הקהילתית בית הכרם ירושלים
* {{הארץ|דוד קרויאנקר|עמק בשירות האומה|1.846439|12 בדצמבר 2002}}
* {{הארץ|[[צפריר רינת]], יהונתן ליס|קבלו את הסנטרל פארק הישראלי בירושלים|1.1559188|28 במאי 2008}}
* {{הארץ|ניר חסון|פארק טבע עירוני בעלות 18 מיליון שקלים יוקם בעמק הצבאים בירושלים|1.1829406|29 בספטמבר 2012}}
* [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-340102-00.html פשרה בפרשת עמק הצבאים בירושלים], חדשות מחלקה ראשונה, 17 בנובמבר 2013
* {{mynet2|ירושלים|קותי פונדמינסקי|'עמק הצבאים' בירושלים: למעלה מ-20 צבאים מתו|article/153439|24 בדצמבר 2014}}
| |||