ויקרא רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלת עבודה
תחילת עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''ויקרא רבה''' או '''הגדת ויקרא'''{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 79.|שם=צונץ 79}} או '''הגדה של ויקרא'''{{הערה|1=שם=רייזל 126}} הוא [[מדרש אגדה]] לספרדרשני על ספר [[ויקרא]], שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-5|מאה ה-5החמישית{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 126, תשע"א.|שם=רייזל 126}}]] או [[המאה ה-6|ה-6במאה השישית]]{{הערה|ח. אלבק, מדרש ויקרא רבה, בתוך:'''ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג למלאות לו שבעים שנה''', ניו יורק תש"ו, חלק עברי, עמוד כה-מג.}} או אמצעבאמצע [[המאה השביעית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 80.|שם=צונץ 80}}, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבא, ושמווששמו המקורי אבד{{הערה|1=שם=רייזל 126}}.
 
==מאפיינים==
פירוש השם "רבה" או "רבא" הוא "גדול" ב[[ארמית]]. זהו חיבור רב היקף, הכולל אוסף דרשות שמרביתן מתקשרות לפסוקים מספר [[בראשית]]. משערים כי במקורן נדרשו דרשות אלה בעל-פה ב[[שבת]]ות לפני הציבור ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], [[רב]]נים במטרה לנחם ו[[הדרכה|להדריך]] את הציבור הרחב, ובשלב מאוחר יותר הועלו על הכתב. המדרשים כוללים [[אגדה (יהדות)|סיפורים]], [[משל]]ים [[חידוד לשון|וחידודים לשוניים]], שלא כולם מובנים או [[הגיון|הגיוניים]] בעינינו.
 
==לשונו, סגנונו וסידורו==
מדרש ויקרא רבה כתוב ב[[ארמית גלילית]] (כלשון ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]) וב[[עברית]], ושלובות בו גם מילים [[יוונית|יווניות]] ו[[לטינית|לטיניות]]. ויקרא רבה הוא מדרש [[אגדה (יהדות)|אגדה]], והוא שונה בסגנונו ובסידורו מ[[מדרשי הלכה]] לתורה, כגון ה[[ספרא]] וה[[ספרי]], המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בויקרא רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש פסוקים נבחרים, בעיקר פסוקים המופיעים בראש פרשה (פתוחה או סתומה).
 
=== מבנה ותוכן ===
דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הדרשה נפתחת במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא הוא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד אשר הוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר ויקרא, ומפרש אותו. לעיתים הדרשה נפתחת בפסוק מחלק ה[[נביאים]] או ה[[כתובים]] שבמקרא, ולעיתים היא מתחילה ללא פתיחה בפסוק מהתנ"ך.
 
=== שפה ===
מדרש ויקרא רבה כתוב ב[[ארמית גלילית]] (כלשון ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]) וב[[עברית]], ושלובות בו גם מילים [[יוונית|יווניות]] ו[[לטינית|לטיניות]]. ויקרא רבה הוא מדרש [[אגדה (יהדות)|אגדה]], והוא שונה בסגנונו ובסידורו מ[[מדרשי הלכה]] לתורה, כגון ה[[ספרא]] וה[[ספרי]], המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בויקרא רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש פסוקים נבחרים, בעיקר פסוקים המופיעים בראש פרשה (פתוחה או סתומה).
 
==זמן חיבורו ומחברו==