ויקרא רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''ויקרא רבה''' או '''הגדת ויקרא'''{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 79.|שם=צונץ 79}} או '''הגדה של ויקרא'''{{הערה|שם=רייזל 126}} הוא [[מדרש אגדה]] דרשני על ספר [[ויקרא]], שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-5|מאה החמישית]]{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 126, תשע"א.|שם=רייזל 126}}[[ויקרא רבה#cite%20note-%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%20126-2|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]] או [[המאה ה-6|במאה השישית]]{{הערה|ח. אלבק, מדרש ויקרא רבה, בתוך:'''ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג למלאות לו שבעים שנה''', ניו יורק תש"ו, חלק עברי, עמוד כה-מג.|שם=אלבק}} או באמצע [[המאה השביעית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 80.|שם=צונץ 80}}, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבא, וששמו המקוריהקדום אבדיותר היה הגדת ויקרא{{הערה|שם=רייזל 126}}.
 
==מאפיינים==
 
=== מבנה ותוכן ===
ויקרא רבה מחולק לשלושים ושבע פרשיות, אשר ככל הנראה היו מותאמות לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום{{הערה|שם=אלבק}}, או לפחות היו ערוכות ספרותית תוך שמירה על הזיקה לבית הכנסת, גם אם לא בהתאמה מלאה לפרשיות הנקראות על סדר היום{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 129, תשע"א.|שם=רייזל 129}}.
דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הדרשה נפתחת במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא הוא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד אשר הוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר ויקרא, ומפרש אותו. לעיתים הדרשה נפתחת בפסוק מחלק ה[[נביאים]] או ה[[כתובים]] שבמקרא, ולעיתים היא מתחילה ללא פתיחה בפסוק מהתנ"ך.
כל פרשה בנוייה מחטיבת פתיחתאות המהוות בניגוד בראשית רבה את רוב הפרשה, מגוף הדרשה ולמעט שלוש פרשיות גם מדברי סיום. בכמחצית מן הפרשיות מופיעה המילה גופא כמילת קישור לדרשה. בדרשה עצמה חוזרים לדרוש פסוקים מתחילת הפרשה, פסוקים מפרשיה קודמת או שפותחים דיון לסוגיה אגדתית במבנה הדומה לסוגיה התלמודית{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 130, תשע"א.|שם=רייזל 130}} הדרשות מסתיימות בעשרים וחמישה מהמקרים בדברי הגאולה העתידה, בשלוש בדברי תפילה וכפרת עוונות ובשש הנותרות הסיום מתבטא בסגירת המעגל הספרותי של הנושא הנידון בפרשה{{הערה|שם=צונץ 79}}. תוכנו של המדרש מהווה את הבסיס לכחמישים פרשיות בתנחומא, ונמצא מקביל בשישים פרשיות לתלמוד הירושלמי{{הערה|ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 75.|שם=מאק 75}}. הפרשיות ברוב המקרים אינן זהות וישנה מחלוקת בין החוקרים איזה מן החיבורים שאב מן השני{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 126 הערה 2}}. כמו כן נמצא דימיון רב בין המדרש פסיקתא דרב כהנא לבין מדרש ויקרא רבה, ישנן חמש פרשיות שכמעט זהות וסגנון המדרשים דומה, כמו כן מקורות אשר לא היו לנגד עיניו של מחבר הפסיקתא דרב כהנא נעלמו מעיני מחבר מדרש ויקרא רבה וכמו בעיניין הירושלמי המקור הקדום מביניהם לדרשות עדיין לוט בערפל{{.
====מדרש דרשני====
 
====הפתיחתאות====
 
=== שפה ===