ויקרא רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''ויקרא רבה''' או '''הגדת ויקרא'''{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 79.|שם=צונץ 79}} או '''הגדה של ויקרא'''{{הערה|שם=רייזל 126}} הוא [[מדרש אגדה]] דרשני על ספר [[ויקרא]], שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-5|מאה החמישית]]{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 126, תשע"א.|שם=רייזל 126}}
==מאפיינים==
=== מבנה ותוכן ===
ויקרא רבה מחולק לשלושים ושבע פרשיות, אשר ככל הנראה היו מותאמות לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום{{הערה|שם=אלבק}}, או לפחות היו ערוכות ספרותית תוך שמירה על הזיקה לבית הכנסת, גם אם לא בהתאמה מלאה לפרשיות הנקראות על סדר היום{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 129, תשע"א.|שם=רייזל 129}}.
כל פרשה בנוייה מחטיבת פתיחתאות המהוות בניגוד בראשית רבה את רוב הפרשה, מגוף הדרשה ולמעט שלוש פרשיות גם מדברי סיום. בכמחצית מן הפרשיות מופיעה המילה גופא כמילת קישור לדרשה. בדרשה עצמה חוזרים לדרוש פסוקים מתחילת הפרשה, פסוקים מפרשיה קודמת או שפותחים דיון לסוגיה אגדתית במבנה הדומה לסוגיה התלמודית{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 130, תשע"א.|שם=רייזל 130}} הדרשות מסתיימות בעשרים וחמישה מהמקרים בדברי הגאולה העתידה, בשלוש בדברי תפילה וכפרת עוונות ובשש הנותרות הסיום מתבטא בסגירת המעגל הספרותי של הנושא הנידון בפרשה{{הערה|שם=צונץ 79}}. תוכנו של המדרש מהווה את הבסיס לכחמישים פרשיות בתנחומא, ונמצא מקביל בשישים פרשיות לתלמוד הירושלמי{{הערה|ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 75.|שם=מאק 75}}. הפרשיות ברוב המקרים אינן זהות וישנה מחלוקת בין החוקרים איזה מן החיבורים שאב מן השני{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 126 הערה 2}}. כמו כן נמצא דימיון רב בין המדרש פסיקתא דרב כהנא לבין מדרש ויקרא רבה, ישנן חמש פרשיות שכמעט זהות וסגנון המדרשים דומה, כמו כן מקורות אשר לא היו לנגד עיניו של מחבר הפסיקתא דרב כהנא נעלמו מעיני מחבר מדרש ויקרא רבה וכמו בעיניין הירושלמי המקור הקדום מביניהם לדרשות עדיין לוט בערפל{{.
====מדרש דרשני====
====הפתיחתאות====
=== שפה ===
|