צדק מאחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זה מטעה. בנוסף, מופיע למטה
מ ←‏עקרונות הגישה: הגהה, replaced: אבוריג'נ ← אבוריג'ינ
שורה 3:
בתחילת 2015 הקל [[בית המשפט העליון]] באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/790/007/a06/15007790.a06.htm ע"פ 779/15]}}.
== עקרונות הגישה ==
גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות המקובלות, שלפיהן מטרת ה"[[צדק (מוסר)|צדק]]" היא הענשתו של מבצע העבירה על ידי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]. על פי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום ה[[גישור]], כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו ה[[מאורים]] ב[[ניו זילנד]], ה[[אבוריג'ניםינים]] ב[[אוסטרליה]] והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת [[סליחה]] ו[[פיצוי]] הקורבן, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לקורבן להתאושש מהחוויה שעבר.
 
טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהינו שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.