המקור הכהני – הבדלי גרסאות

על פי [[השערת התעודות]] [[תורה|חמשת חומשי התורה]] מורכבים מארבע תעודות, שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

המקור הכהני הוא המפותח והארוך ביותר, והוא כולל את רוב ספר [[ויקרא]] ופרקים רבים ב[[בראשית]], [[שמות]], ו[[במדבר]]. הוא מגלה עניין מיוחד בעבודת הקרבנות, בענייני טומאה וטהרה ובדקדוקי ה[[מצווה|מצוות]], ומתרחק מן ה[[האנשה|תיאורים האנושיים]] של האל. קיימות סברות שונות באשר לזמנו ומוצאו. להערכתו של חוקר המקרא [[יוליוס ולהאוזן]], שהיא ההשערה הרווחת בקרב מבקרי המקרא גם בימינו, מוצאו בתקופת [[גלות בבל]] או ב[[ימי בית שני]], שכן הוא מבטא את אופי הפולחן הדתי שהנחילו ה[[כוהנים]] לעם ישראל לאחר הגלות. אך היו שטענו, על בסיס ניתוח [[עברית מקראית|לשוני]], שגם המקור הכהני נתחבר בשלהי ימי [[תקופת בית ראשון|הבית הראשון]], אלא שבעת כתיבתו הוא ייצג חוג מצומצם של כהנים{{הערה|1=A. Hurvitz, "The Evidence of Language in Dating the Priestly Code", ''Revue Biblique'', 81 (1974), pp.24-56; אך השוו: B. Levine, "Late Language in the Priestly Source: Some Literary and Historical Observations", ''Proceedings of the Eighth World Congress of Jewish Studies, Jerusalem, 1983, pp. 69-82.}}.

הדת ב[[ממלכת יהודה]] שלפני [[גלות בבל]], הייתה מרוכזת סביב [[קורבן (יהדות)|הקרבת קורבנות]] בבית המקדש בירושלים. הפולחן נוהל בידי [[הכהנים בני צדוק]] שנעזרו ב[[לוי (יהדות)|לויים]]. [[הכהנים בני צדוק]] היו הכהנים בירושלים אך במרכזי פולחן אחרים שלטו קבוצות אחרות. ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] שהיה מרכז פולחני של [[ממלכת ישראל]], הייתה קבוצת כוהנים שעסקה בפולחן "עגל הזהב" שהיה נהוג בממלכת הצפון. עדות לפולחן העגלים בממלכת הצפון מצויה בנבואות [[הושע בן בארי|הושע]] שנאבק בפולחן ה[[סינקרטיזם|סינקריטיסטי]] של יהוה שרווח בימיו. הוא מחה נגד עירוב פולחן ה[[בעל (אל)|בעל]] עם הפולחן ל[[יהוה]] ויצא נגד פולחן העגלים. הוא כינה את העיר בית אל בכינוי הלעגני "עֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן", וכוונתו הייתה שבית אל היא עיר העֶגְלוֹת, עיר שבה עובדים עֶגְלוֹת בלא הרף, עד שהיא הופכת לעיר של אָוֶן, עיר של מעשי תועבה ורשע. לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת [[586 לפנה"ס]] בידי [[נבוזראדן]] שר צבאו של [[נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]], אשר כבש את [[ירושלים]]. הגלו רוב ה[[הכהנים בני צדוק]] והמקדש ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] הפך למרכז פולחן ליהודאים. קבוצת הכוהנים שהתגבשה אז ייחסה עצמה ל"בני אהרון"{{הערה|{{מטח|גליה סמו|עגל הזהב ופולחן העגלים|14189}}}}. לאחר ש[[הכהנים בני צדוק]] חזרו מ[[גלות בבל]] סביב שנת [[538 לפנה"ס]] הם ייסדו שוב את הפולחן בירושלים והחל מאבק בין שני הקבוצות. לבסוף בני צדוק חזרו לשלוט בכהונה אך אימצו את דמות אהרון כראשון הכוהנים, כפשרה וניסיון שילוב עם בני אהרון. סיפור [[קורח]] בספר בבמדבר, שחלק על דרך הנהגתם של [[משה]] ו[[אהרון]], ולבסוף נבלע באדמה, מסמל את העתיד לקרות למורד בכהונה לפי המקור הכהני{{הערה|כך מובן מן הכתוב בבמדבר טז', לב ובבמדבר כו', י'. אך הגמרא במסכת סנהדרין, דף קי' עמוד א', מביאה שתי דעות נוספות: האחת- קורח לא נענש כלל! והשנייה- קורח גם נשרף באש (יחד עם 250 הנשיאים) וגם נבלע באדמה (יחד עם בני ראובן).}}.

 

לאחר שיבת ציון, כוהני בני צדוק פעלו בחסות ה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|שלטון הפרסי בארץ ישראל]] והם אלו שעמדו בראש הקהילה היהודית במחוז [[יהוד מדינתא]]. כבעלי העניין של הדת הם הכניסו למקרא הן את החוקים והתקדימים ההיסטוריים שמטפחים את מעמדם, סמכותם ורווחתם והן את האמונה באל ה[[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטלי]] שמסוגל לברוא עולם שלם במאמר בלבד. אמונה לה נחשפו ב[[גלות בבל]], שם הם באו במגע עם [[זורואסטריות|הדת הזורואסטרית]] שלימדה אותם לא רק על קיומו של הממד הרוחני אלא גם על הריחוק והנשגבות של האל שלא נהג להתערב בענייני דיומא{{הערה|{{קתדרה|[[מיכאל קוכמן]]|'יהוד מדינתא’ לאור טביעות ’יהודי’-’פחוא'|24.5|24, יולי 1982, עמ' 30-3}}}}{{הערה|שם=אביר|עדי אביר, [http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/654-%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA מי כתב את סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית], 2 אפריל 2013}}.

==מאפייני המקור הכהני==

המקור הכהני הוא המפותח והארוך ביותר, והוא כולל את רוב ספר [[ויקרא]] ופרקים רבים ב[[בראשית]], [[שמות]], ו[[במדבר]]. הוא מגלה עניין מיוחד בעבודת הקרבנות, בענייני טומאה וטהרה ובדקדוקי ה[[מצווה|מצוות]], ומתרחק מן ה[[האנשה|תיאורים האנושיים]] של האל{{הערה|[[אבי הורביץ]], [https://www.jstor.org/stable/23528782?seq=1#page_scan_tab_contents לשונו של המקור הכהני ורקעה ההיסטורי], דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, (תשמ"א / 1981), עמודים 83-94}}.