גאורג וילהלם פרידריך הגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 37.26.146.247 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dr. Roi Bar |
תרנגולהודו (שיחה | תרומות) ←ביקורת: הרחבה, עריכה |
||
שורה 83:
יש המבקרים את הגותו של הגל בטענה כי היא כוחנית וגאוותנית, הרואה את תקופתה ומקומה כפסגת העולם. [[קרל פופר]], המבקר את הגל בספרו "[[החברה הפתוחה ואויביה]]", גרס כי שיטתו של הגל היא הצדקה נסתרת לשלטונו של [[פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה|פרידריך וילהלם השלישי]], מלך [[פרוסיה]], וכי המטרה הסופית של ההיסטוריה לפי הגל היא להגיע למדינה הדומה להפליא לפרוסיה של שנות השלושים של המאה ה-19.
[[ולטר קאופמן]] הגן על הגל מטענותיו הביקורתיות של [[קרל פופר]], לפיהן שיטתו הפילוסופית אחראית במידה רבה להתפתחות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] [[טוטליטריזם|טוטליטריות]] במאה ה-20, ול[[נאציזם]] בפרט. קאופמן הצביע על בעיות מתודולוגיות ופרשנויות בעייתיות בספרו של פופר [[החברה הפתוחה ואויביה]], כגון שימוש בתרגומים חופשיים ומקטועים, חוסר עדויות נסיבתיות לכך שהגל השפיע על אנשים מסוימים, התעלמות מכתבים נאציים מקובלים (למשל של [[אלפרד רוזנברג]]) והפילוסופים שנידונים בהם (למשל [[ארתור שופנהאואר]]), כמו גם ממחקרים קודמים על הגל, התייחסות יתרה למניעיו של הגל וביטול כמה מדעותיו כמס שפתיים.
למול ראייה מבקרת זו של הגל כאפולוגטיקן של הכוח המדיני וכאחד ממבשרי ה[[טוטליטריזם]] של [[המאה ה-20]] טען [[הרברט מרקוזה]] בספרו "הגיון ומהפכה: הגל ועלייתה של התאוריה החברתית", כי הגל לא היה אפולוגטיקן לאף מדינה או צורת סמכות רק משום שהיא הייתה קיימת: עבור הגל, המדינה תמיד צריכה להיות רציונלית. עמדה זו אומצה וגם פותחה בספרו של [[שלמה אבינרי]] "תורת המדינה של הגל" והשפיעה בשנות ה-80 על שינוי בגישה המחקרית להגל בעיקר בעולם ה[[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסי]], ואף בגרמניה, באיטליה וביפן.▼
קאופמן התנגד לפרשנות כתבי הגל כהגנה על המלוכה ה[[פרוסיה|פרוסית]]. הוא ציין, כי הגל משתמש במושג "המדינה" לציון [[אוטופיה]] שתתגשם עם ההתפתחות ההיסטורית, ואילו מדינות נוכחיות הן בהכרח פחות צודקות. "המדינה" גם לא תהיה טוטליטרית כפי שפופר טוען, אלא תממש את החירות כמטרה עליונה ותשמור על [[שלטון החוק]] והזכויות המהותיות של כל בני האדם. הגל לא מעריך את "המדינה" והעמים השונים שבלטו במהלך ההיסטוריה על פי הצלחתם או עוצמתם, אלא מבקרם, בהשפעת ה[[נצרות]], באופן תוכני-מוסרי, וטוען שהצליחו בהתאם למידה בה איפשרו [[חירות האדם|חירות אישית]]. מלבד זאת, הוא התנגד נחרצות ל"נאציונל-ליברליסטים", קבוצה [[לאומנות|לאומנית]] קיצונית בזמנו ולפילוסוף ה[[אנטישמיות|אנטישמי]] [[יאקוב פרידריך פריס]] (Fries), ותמך בשוויון זכויות ליהודים.
▲
[[סרן קירקגור]] בנה את תפיסתו האקזיסטנציאליסטית מתוך ביקורת של תפיסת הסובייקט של הגל, וסבר כי הסובייקט הזה הוא סובייקט המתמצה בתבונה בלבד, ואינו אלא השתקפות של הרוח המוחלט, ומחמיץ את הסובייקט הריאלי, שהוא סובייקט חווה ומרגיש מלבד היותו חושב ומבין, ויש לו סגולות חד-פעמיות מעבר לתבונה, שאינן יכולות להיות מוסברות כהיבטים של סובייקט אוניברסלי אחד גדול (הרוח המוחלט).
| |||